שיחה:הספרייה הלאומית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 152:
:::::הערה בשולי הדברים - הזכרת את העניין שהם קראו לספרייה על שם מונטיפיורי, בתקווה שהוא יתרום להם. ואכן, בגיליון מס' 18 (שנה 5) הם מספרים כי מונטיפיורי תרם להם..... "5 לירות שטרלינג". אין לי מושג מה הערך של הסכום הלכאורה פעוט הזה, אני רק יודע שמחיר מנוי לחבצלת לשנה הוא לירה שטרלינג אחת. [[משתמש:Filii Henoch|בן-חנוך]] - [[שיחת משתמש:Filii Henoch|שיחה]] 23:51, 8 באפריל 2012 (IDT)
::::::אני ממליץ לך לקרוא שוב ולעומק את המאמר של שידורסקי בעלי ספר - הוא זה שמציין שהיו שם ספרי כפירה ממש, הוא גם זה שמציין את מהות הקשר למונטיפיורי (שבסוף הסיר את חסותו) ואת אורך חיי הספרייה הידוע לנו. לפי התיאור שלו הספרייה הייתה די חובבנית וקטנה, כך שפרשנות שלי לבן אריה נראית בעיניי סבירה יותר. המושג ספרייה שהיא מקום ציבורי נכונה לגבי כמעט כל ספרייה של בית כנסת או בית מדרש בירושלים של אז (וא"ת והרי נשים אינן מצויות שם - לא ספרו אז את הנשים כמעט בשום נושא).אגב, 5 ליש"ט דאז היו סכום מאוד מכובד ומשמעותי. ‏[[משתמש:DGtal|DGtal]]‏ 00:17, 9 באפריל 2012 (IDT)
:::::::המאמר של שידורסקי אינו זמין לי כרגע. הספרייה אכן הייתה קטנה (באחד הגיליונות הם מעדכנים כי בספרייה כ-400 ספרים), אולם היא ניהלה קטלוג מסודר, והיא התיימרה לכלול את כל סוגי הספרות היהודית - מאפיינים אלו לא קיימים בספרייה של בית כנסת. מלבד זאת לספרייה של בית כנסת מטרה ליטורגית או תורנית, ולספרייה "מודרנית" מטרה תרבותית. לגבי ה-5 לירות - כמדומני שזה שווה ערך לדמי שכירות לבית הספרייה לתקופה של חצי שנה. (אגב, יש למישהו מושג היכן היה מקום הספרייה? אני מניח שזה היה בעיר החדשה) [[משתמש:Filii Henoch|בן-חנוך]] - [[שיחת משתמש:Filii Henoch|שיחה]] 00:31, 9 באפריל 2012 (IDT)
חזרה לדף "הספרייה הלאומית".