ויקיפדיה

אברהם קריב – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
+
שורה 1:
{{אין תמונה|גבר}}
'''אברהם קריבקָרִיב''' ([[1 באפריל]] [[1900]] -– [[8 במרץ]] [[1976]]) היה [[סופר]], [[מתרגם]], [[עורך]] ו[[מבקר ספרות]] [[עברית|עברי]].
 
==ביוגרפיה==
==קורות חיים==
קריב נולד ב[[שטעטל|עיירה]] [[סלובודקה]] שב[[ליטא]] (אז ב[[תחום המושב]] של [[האימפריה הרוסית]]) בשנת 1900, בן ליעקב קריב. בנערותו למד ב[[ישיבה|ישיבות]] [[ישיבת טלז|טלז]] ו[[ישיבת מיר|מיר]]. למד בבית מדרש למורים עבריים ב[[אודסה]], ולאחר מכן התגורר ב[[מוסקבה]], שבה עסק בהוראת [[עברית]] ובכתיבה. בשנת [[1929]] סיים ללמוד [[מתמטיקה]] ו[[מדעי הטבע]] ב[[אוניברסיטת מוסקבה]]. את צעדיו הראשונים בעולם הספרות עשה כמתרגם של ספרות ו[[שירה רוסית]] לעברית, בהם [[לב טולסטוי|טולסטוי]] ו[[פיודור דוסטויבסקי|דוסטויבסקי]]. התפרסם בעיקר בזכות חיבור [[מסה (חיבור עיוני)|מסות]] וכתיבה ביקורתית.
 
בשנת [[1934]] [[העלייה החמישית|עלה]] קריב ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]], ועסק ובעריכת עיתונים, בכתיבה ובתרגום בעיקר של [[ספרות רוסית|הספרות הרוסית]] הקלאסית, אך גם מ[[ספרות יידיש|ספרות היידיש]]. לאחר [[השואה]] חל מפנה בגישתו לספרות הכללית האירופית, והוא התמסר לכתיבת מסות על [[ארון הספרים היהודי|ספרות ישראל]], חכמיה ושורשיה. אחת מעבודותיו החשובות היא עריכת כתבי [[מהר"ל מפראג]], תקצורם ועיבודם. התפלמס רבות עם סופרי [[תנועת ההשכלה היהודית|ההשכלה]] וה[[ציונות]], ובשל כך הרב [[צבי יהודה קוק]] הגדירו כ"אברהם מנפץ אלילי הספרות החדשה".
 
שימש כעורך המדור הספרותי של העיתונים "[[דבר (עיתון)|דבר]]" ו"[[מאזנים]]", וספרי [[הוצאת עם עובד]]. זכה ב[[פרס ביאליק]] בשנת [[1973]]. על שמו קיים "[[פרס אברהם קריב לביקורת הספרות]]" ו[[שמות רחובות בישראל|רחוב]] ב[[חיפה]]. נפטר בשנת [[1976]], ב[[ו' באדר|ו' באדר ב']] [[תשל"ו]], ונקבר ב[[בית העלמין קריית שאול]] ב[[תל אביב]].
 
בשנת [[1961]] זכה בפרס מילוא,{{הערה|{{דבר||פרסי "מילוא" חולקו לקריב, גליקסברג, סתר ומרים זוהר|1961/07/23|00403}}.}} בשנת [[1969]] זכה ב[[פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים]],{{הערה|{{מעריב||גולדה מאיר חילקה 12 "פרסי יצירה" לסופרים|1969/05/09|00212}}.}} ובשנת [[1973]] זכה ב[[פרס ביאליק]], על קובצי כתביו בשני כרכים: "מיתרים ומערכות" ו-"משלשום ועד הנה".{{הערה|{{דבר||א. מגד וא. קריב נבחרו לחתני "פרס ביאליק"|1973/12/25|00807}}.}}
==מתרגומיו==▼
 
* '''מעשה השודדים: ספורים''', קרל טשפק, 1934▼
אברהם קריב נפטר בשנת [[1976]], ב[[ו' באדר|ו' באדר ב']] [[תשל"ו]], ונקבר ב[[בית העלמין קריית שאול]] ב[[תל אביב]].
* '''המוקיונים הנודדים''', אלכסנדר איבנוביץ’ קופרין, 1935▼
 
*'''פטר הראשון''', ליב ניקוליביץ' טולסטוי, 1936, מרוסית▼
על שמו "[[פרס אברהם קריב לביקורת הספרות]]" ו[[שמות רחובות בישראל|רחוב]] ב[[חיפה]].
* '''ילדות, נעורים, עלומים''', ליב ניקוליביץ' טולסטוי, מרוסית, הוצאת עם עובד▼
* '''נשמות בישראל''', שמואל ליב הורביץ, 1944, מ[[יידיש]]▼
* '''העלמה ניטוצ’קה''', פיודור מיכאילוביץ דוסטויבסקי, 1947, מרוסית▼
* '''פאבלוב: חייו ושיטתו''', אלכסי קוזמיץ יוגוב, 1948▼
 
==מספריו==
* '''שבעת עמודי התנ"ך: אישים ואידיאות בספר הספרים''', מהדורה ראשונה, עם עובד - תשכ"ח, מהדורה שנייה - תנועת אורות{{הערה|{{מעריב|יוסף פרידלנדר|ספרא וסייפא: הגות ופיוט על ספר־הספרים: ספרו של אברהם קריב "שבעת עמודי התנ"ך|1969/04/18|02704}}.}}
* '''קול ובת קול: שירות ושירים''', הוצאת עם עובד, 1952
* '''אדברה וירוח לי:''' (מסות על הספרות), 1951
שורה 33 ⟵ 30:
* '''כנסת (סדרה חדשה): קבצים לחקר הספרות העברית ''' (עריכה), הוצאת [[מוסד ביאליק]], ירושלים, 1960
* '''שבת ומועד בדרוש ובחסידות''' (עריכה), [[הוצאת דביר]], 1966
* '''עיונים: מאמרי בקורת''', הוצאת אגודת הסופרים העבריים ליד דביר{{הערה|{{דבר|מרדכי עובדיהו|סקירת ספרים: א. קריב – "עיונים"|1950/07/28|00400}}.}}
 
▲==מתרגומיו==
▲* '''מעשה השודדים: ספורים''', קרל טשפק, 1934
▲* '''המוקיונים הנודדים''', אלכסנדר איבנוביץ’ קופרין, 1935
▲*'''פטר הראשון''', ליב ניקוליביץ' טולסטוי, 1936, מרוסית
▲* '''ילדות, נעורים, עלומים''', ליב ניקוליביץ' טולסטוי, מרוסית, הוצאת עם עובד
▲* '''נשמות בישראל''', שמואל ליב הורביץ, 1944, מ[[יידיש]]
▲* '''העלמה ניטוצ’קה''', פיודור מיכאילוביץ דוסטויבסקי, 1947, מרוסית
▲* '''פאבלוב: חייו ושיטתו''', אלכסי קוזמיץ יוגוב, 1948
 
==לקריאה נוספת==
* מרדכי ‬עובדיהו, "בין ניצוץ לשלהבת: אברהם קריב, המבקר והמשורר", תל אביב: גלים, תשכ"ב 1961. (חוברת)
* [[אברהם ברוידס]], "בעקבי אברהם קריב", '''מאזנים''', כרך מ"ה, גל' 1 (סיון תשל"ז, יוני 1977), עמ' 37־40. ▼
* ר' רבינוביץ, 'עטרה ושלשלת', '''[[מאזנים]]''' לא (תש"ל), 47–54.
* שלום קרמר, "הלב והפה: לשונו של אברהם קריב בביקורת", '''שנתון ספרותי כרמלית''', כרך כ"א-כ"ב (תשל"ז-תשל"ח), עמ' 65־78. ▼
* [[גצל קרסל]], 'א. קריב', '''[[הפועל הצעיר (עיתון)|הפועל הצעיר]]''' מא, 31–32 (תש"ל), 24–26.
* שלום קרמר, "לשונם של סופרים: חכמת המיזוג של אברהם קריב", '''[[לשוננו לעם]]''' כט (תשל"ח), גל' א', עמ' 14־24; גל' ב', עמ' 44־49.▼
* [[דב סדן]], 'בין לאו והן: על אברהם קריב', '''[[משא (כתב עת)|משא]]''' יד ניסן (תשל"ו), 21.
* [[ישראל זמורה]], 'אברהם קריב ז"ל: ראשי פרקים למסת הערכה', '''מאזנים''' מב (תשל"ו), 419–421.
* 'מאגרותיו של ישראל גרינברג לא. קריב עם דברי לוואי', '''[[העבר]]''' כב (תשל"ז), 203–212.
* [[עליזה שנהר]], ‬"לבאר עמוקה מלאה מים", '''[[סיני (כתב עת)|סיני]]''' פ, א–ב (תשל"ז), 78–92. (על אברהם קריב, "מסוד חכמים – בנתיבי אגדות חז"ל", תשל"ו)
▲* [[אברהם ברוידס]], "'בעקבי אברהם קריב"', '''מאזנים''', כרך מ"המה, גל' 1 (סיון תשל"ז, יוני 1977), עמ' 37־4037–40.
▲* [[שלום קרמר]], "'הלב והפה: לשונו של אברהם קריב בביקורת"', '''שנתון ספרותי כרמלית''', כרך כ"א-כ"בכא–כב (תשל"ז-תשלז–תשל"ח), עמ' 65־7865–78.
▲* שלום קרמר, "'לשונם של סופרים: חכמת המיזוג של אברהם קריב"', '''[[לשוננו לעם]]''' כט, א (תשל"ח), גל' א', עמ' 14־2414–24; גל' ב', עמ' 44־4944–49.
* [[ישראל כהן]], 'אברהם קריב', '''מאזנים''' מח, 2 (תשל"ט), 83–89.
* דב סדן, 'דברים לזכר אברהם קריב ז"ל', '''זיכרונות האקדמיה ללשון העברית''' כא–כד (תשמ"א), 209–215.
 
== קישורים חיצוניים ==▼
* {{הספרייה הלאומית|קריב, אברהם, 1900-1976|Kariv, Avraham}}
* {{רמב"י|קריב, אברהם|Kariv, A.}}
 
* {{דבר|ש. י. פנואלי|שירי אברהם קריב|1952/05/29|00310}}, {{דבר||המשך|1952/05/29|00422}}
* {{מעריב|רפאל בשן|חידוש בחקר התנ"ך: שיחה עם א. קריב על שיטתו – "המקרא מפורש"|1955/09/09|00900}}
* {{מעריב|פ. בן־יאיר|ספרא וסייפא: "עטרה ליושנה", או – קיטרוג נושן: מפגש עם אברהם קריב|1956/12/14|01307}}
* {{דבר|שלמה גרודזנסקי|אברהם קריב ומכורתו|1960/05/20|00700}}
* {{מעריב|ש. שלום|לאברהם קריב – בן הששים|1960/05/20|01403}}
* {{דבר|א. ח. אלחנני|עם אברהם קריב|1968/09/20|00604}}, {{דבר||המשך|1968/09/20|00703}}
* {{דבר||אברהם קריב – בן שבעים: [[ש. שלום]], "אינני מוותר עליך"|1970/04/26|00500}}
* {{דבר|ד"ר [[פינחס פלאי]]|המוכיח באהבה|1970/04/26|00501}}
 
מפרי עטו:
* אברהם קריב, [http://www.daat.ac.il/daat/history/hevra/memadey-2.htm ממדי זמן באגדה], אתר דעת▼
* אברהם קריב, [http://daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/hatar-4.htm התרבות הקלוקלת של הקולנוע], אתר דעת▼
* אברהם קריב, [http://mikranet.cet.ac.il/pages/sub.asp?author=1972 מאמרים שונים], אתר מקראנט▼
 
==הערות שוליים==
▲== קישורים חיצוניים ==
{{הערות שוליים}}
▲* אברהם קריב, [http://www.daat.ac.il/daat/history/hevra/memadey-2.htm ממדי זמן באגדה], אתר דעת
▲* אברהם קריב, [http://daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/hatar-4.htm התרבות הקלוקלת של הקולנוע], אתר דעת
▲* אברהם קריב, [http://mikranet.cet.ac.il/pages/sub.asp?author=1972 מאמרים שונים], אתר מקראנט
 
{{סדרה|
שורה 56 ⟵ 87:
 
{{מיון רגיל:קריב, אברהם}}
{{אין בינוויקי|23:59, 10 ביולי 2010 (IDT)}}▼
 
[[קטגוריה:מתרגמים לעברית]]
שורה 65 ⟵ 95:
[[קטגוריה:כותבי ספרות תורנית]]
[[קטגוריה:מבקרי ספרות ישראלים]]
[[קטגוריה:זוכי פרס מילוא]]
 
▲{{אין בינוויקי|23:59, 10 ביולי 2010 (IDT)}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_קריב"