ויקיפדיה

יום-טוב לוינסקי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הרחבה, תוספות
שורה 1:
{{אין תמונה|גבר}}
ד"ר '''יום-טוב לוינסקי''' (ב[[כתיב]] [[יידיש|יידי]]: '''לעווינסקי'''; [[ד' באב]] [[תרנ"ט]], [[1899]], [[זמברוב]], פלך לומז'ה, [[פולין]] -– [[23 בפברואר]] [[1973]], [[תל אביב]]) היה [[ד"רמורה]] לו[[היסטוריהסופר]] ו[[מזרחנות|מדעי המזרחישראלי]], וחוקרחוקר ה[[פולקלור]] ה[[יהודי]], ממייסדי חברת "[[ידע עם]]" לפולקלור יהודי.
 
==ביוגרפיה==
לוינסקי נולד למשפחה [[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסית]]. אביו ניהל בעיר בית ספר יהודי והיה [[מורה]] בו. בשנת [[1913]] החל לוינסקי ללמוד ב[[ישיבת לומז'ה]], אך לאחר שנה עבר ללמוד ב[[הגימנסיה העברית (כללי)|גימנסיה העברית]], וכן למד [[הוראה]] בבית הספר "[[תרבות (רשת חינוך)|תרבות]]" ב[[וילנה|ווילנה]]. בשנת [[1924]] הוא עקר ל[[בלגיה]] ולמד שם היסטוריה ומדעי המזרח ב[[אוניברסיטת בריסל]] ובאוניברסיטת העיר [[לייז']]. בשנת [[1929]] לקח חלק בכתב העת היידי "‫דיא יידישע צייטונג", שבועון לספרות ולשאלות חברתיות. בשנת [[1935]] [[העלייה החמישית|עלה לארץ ישראל]]. בישראל חקר והרצה על הפולקלור היהודי, ולימד בבתי ספר יהודיים בארץ ובעולם, [[עורך|ערך]] את כתב העת '[[רשומות (כתב עת)|רשומות]]' בין השנים [[1945]]–[[1953]], וחיבר את '''ספר המועדים''' ואת '''האנציקלופדיה להווי ומסורת ביהדות'''. בנוסף נטל חלק בחיבור מילונים מהשפה העברית לשפות [[רוסית]], [[יידיש]], [[אנגלית]], [[צרפתית]], [[ספרדית]], [[גרמנית]] ו[[גאורגית]].▼
{{להשלים}}
לוינסקי נולד בשנת [[1899]] ב[[זמברוב]] שבפולין למשפחה [[יהדות אורתודוקסית|יהודית אורתודוקסית]], בנם של צפורה בת ר' נחמן יעקוב מזמברוב וישראל מרדכי לוינסקי, [[תנועת ההשכלה היהודית|משכיל]] ועסקן [[ציונות|ציוני]], מנהל בית ספר עברי בעיר.
בשנת [[1913]] החל לוינסקי ללמוד ב[[ישיבת לומז'ה]], אך לאחר שנה עבר ללמוד ב[[הגימנסיה העברית (כללי)|גימנסיה העברית]], וכן למד [[הוראה]] בסמינר למורים של "[[תרבות (רשת חינוך)|תרבות]]" ב[[וילנה|ווילנה]]. בשנת [[1924]] נסע ל[[בלגיה]] ללמוד היסטוריה ומדעי המזרח באוניברסיטאות [[אוניברסיטת בריסל|בריסל]] ו[[אוניברסיטת לייז'|לייז']]. בתום לימודיו קיבל תואר [[דוקטור]]. בשנת [[1929]] ערך את כתב העת היידי "‫דיא יידישע צייטונג", שבועון לספרות ולשאלות חברתיות. בשנים [[1930]]–[[1931]] היה עורכו הראשי של "דער בעלגישער טאג", שיצא ב[[אנטוורפן]].
 
▲לוינסקי נולד למשפחה [[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסית]]. אביו ניהל בעיר בית ספר יהודי והיה [[מורה]] בו. בשנת [[1913]] החל לוינסקי ללמוד ב[[ישיבת לומז'ה]], אך לאחר שנה עבר ללמוד ב[[הגימנסיה העברית (כללי)|גימנסיה העברית]], וכן למד [[הוראה]] בבית הספר "[[תרבות (רשת חינוך)|תרבות]]" ב[[וילנה|ווילנה]]. בשנת [[1924]] הוא עקר ל[[בלגיה]] ולמד שם היסטוריה ומדעי המזרח ב[[אוניברסיטת בריסל]] ובאוניברסיטת העיר [[לייז']]. בשנת [[1929]] לקח חלק בכתב העת היידי "‫דיא יידישע צייטונג", שבועון לספרות ולשאלות חברתיות. בשנת [[1935]] [[העלייה החמישית|עלה לארץ ישראל]]. בישראלבארץ חקר והרצה על הפולקלור היהודי, ולימד בבתי ספר יהודיים בארץ ובעולם, [[עורך|ערך]] את כתב העת '[[רשומות (כתב עת)|רשומות]]' בין השנים [[1945]]–[[1953]], וחיבר את '''ספר המועדים''' ואת '''האנציקלופדיה להווי ומסורת ביהדות'''. בנוסף נטל חלק בחיבור מילונים מהשפה העברית לשפות [[רוסית]], [[יידיש]], [[אנגלית]], [[צרפתית]], [[ספרדית]], [[גרמנית]] ו[[גאורגית]].
==מכּתביו==
 
* יום טוב לוינסקי ו[[יצחק ליב ברוך]], '''ספר המועדים''', [[הוצאת דביר]] ואגודת עונג שבת, תל אביב: ה'תשי"ג/ה'תשי"א.
בשנת ([[תשל"ב]] ([[1972]]) זכה בפרס [[רמת גן]] לפולקלור ע"ש [[ש. אנסקי]], עבור [[מפעל חיים|מפעל חייו]] וספרו "אלה מועדי ישראל".{{הערה|{{דבר||הוחלט על פרסי רמת־גן לתשל"ב|1972/09/04|00621}}.}}
* יום טוב לוינסקי, '''אנציקלופדיה של הווי ומסורת ביהדות''': אוצר ידיעות על ערכי יסוד, הליכות חיים, מטבעות לשון, נימוסים ומנהגי העדות בישראל, תל אביב: דביר, 1970.▼
 
* יום-טוב לוינסקי, "על הישיבה הגדולה בלומז'ה לפני יובל שנים", [[עמנואל אטקס]] ושלמה טיקוצ'ינסקי (עורכים) '''ישיבות ליטא פרקי זכרונות''', ירושלים: [[מרכז זלמן שזר]] ומרכז דינור, 2004.▼
היה נשוי ליוטה בת ר' הלל לרמן מ[[פינסק]] עד מותה בשנת [[1959]], אב לשתי בנות: שולמית חרובי ואסתר לוי, וסב לנכדים. נכדתו נירה נשואה ל[[ישראל ברטל]], [[פרופסור]] בחוג ל[[היסטוריה של עם ישראל]] ב{{ה|אוניברסיטה העברית בירושלים}}, חוקר [[יהדות מזרח אירופה]].
 
יום-טוב לוינסקי נפטר בחורף [[1973]], בן 73 במותו. נקבר ב[[בית העלמין קריית שאול]].{{הערה|{{דבר||הודעה על פטירתו|1973/02/25|00120|||Ad}}.}}
 
==פרסומיו==
* '''כיצד הכו את המן בתפוצות ישראל: ילקוט פולקלורי לפורים''', תל אביב: החברה העברית לידע עם, תש"ז (כתבי ידע עם, א).
* '''[[הגדה של פסח]]: כוללת נוסחי ההגדות לכל עדות בני ישראל, מעוטרת בציורים מהגדות עתיקות'''; התקינה לדפוס והוסיף הארות ופירושים יום-טוב לוינסקי, תל אביב: [[הוצאת ידיעות אחרונות|ידיעות אחרונות]], תש"ך.
* '''שבתות מיוחדות בלוח השנה''', תל אביב: תרבות וחינוך: משרד החינוך והתרבות – המרכז לטיפוח התודעה היהודית, תשכ"ט.
▲* יום טוב לוינסקי, '''אנציקלופדיהאנציקלופידה של הווי ומסורת ביהדות''': אוצר ידיעות על ערכי יסוד, הליכות חיים, מטבעות לשון, נימוסים ומנהגי העדות בישראל''', 2 כרכים, תל אביב: [[הוצאת דביר|דביר]], 1970תש"ל.
* '''אלה מועדי ישראל'''; איורים: א’ כרמלי, תל אביב: [[אחיאסף]], תשל"א 1971.
 
===בעריכתו===
* [[יצחק ליב ברוך]] ויום טוב לוינסקי (אספו וערכו), '''ספר המועדים: פרשת מועדי ישראל, ערכם, גילוייהם והשפעתם בחיי עם ישראל ובספרותו מימי קדם ועד היום הזה''', תל אביב: [[עונג שבת (אגודה)|אגודת עונג שבת]] על ידי [[הוצאת דביר|דביר]], תש"ז 1946 – תשט"ו 1954. (התוכן: כרך א: ראש השנה ויום הכפורים, תש"ז; כרך ב: פסח, תש"ח; כרך ג שבועות, תש"י; כרך ד: סוכות, תשי"א; כרך ה: ראש חודש, חנוכה, חמשה עשר בשבט, תשי"ד; כרך ו: פורים, ל"ג בעמר, חמשה עשר באב, תשט"ו; כרך ז. סדר תעניות, חורבן בית ראשון, חורבן בית שני, תשעה באב; כרך ח: מחורבן לחורבן, זכר לחורבן אחרון, חג העצמאות.)
* [[דניאל פרסקי]], '''קול המועד: ילקוט פיליטונים למועדי ישראל''' (לוקט בידי יו"ט לוינסקי), תל אביב: דביר, 1957 (ספריית דביר לעם).
* '''חנוכה: חג האורים, מקורות לבתי הספר הממלכתיים'''; ליקט והקדים מבואות קצרים יום טוב לוינסקי,‫ ירושלים: משרד החינוך והתרבות – המרכז לטיפוח התודעה היהודית, תשכ"ח. (חוברת; "משלים את חוברת ההדרכה למורים בבתי הספר הממלכתיים, שיצאה לאור לקראת ימי החנוכה תשכ"ז")
* יום טוב לוינסקי (עורך), '''עטרת צבי: גלעד לזכר צבי בר’ בן ציון מצמן''', תל אביב: בהוצאת אשתו, האחים והקרובים (דפוס המרכז), תשל"ב. (דברים משלו ולזכרו)
 
[[ספר יזכור|ספרי יזכור]]:
* יום-טוב לוינסקי (עורך), '''ספר זיכרון לקהילת לומזה''',‫ תל אביב: אירגון עולי לומזה בישראל, תשי"ג 1952.{{הערה|ראו: {{דבר|ע. ב. ג.|ערים ואמהות|1953/02/20|00303}}; {{דבר|עבר הדני|ספר זכרון לקהילת לומזה|1953/06/19|00521}}.}}
* יום טוב לוינסקי (עורך), '''ספר זאמברוב: זעמבראווע זכרון לקהילת הקודש שהושמדה: צום אנדענק דער פארטיליקטער קהילה''',‫ תל אביב: האירגונים של יוצאי העיר בארצות הברית, ארגנטינה וישראל, תשכ"ד 1963. (עברית, יידיש, מעט אנגלית)
 
ספרות יפה:
* [[אנה לנגפוס]], '''גפרית ומלח'''; מצרפתית: [[אלה אמיתן]]; ערוך בידי יו"ט לוינסקי, 2 כרכים, תל אביב: מור, תשכ"ג 1963.
 
מילונים:
* יום-טוב לוינסקי (עורך), '''מילון רב-לשוני: עברית, יידיש, אנגלית, צרפתית, ספרדית, גרמנית, רוסית''', תל אביב: עדי, תשל"ב.
* יום-טוב לוינסקי (עורך), '''מילון עברי-רוסי'''; תרגום לרוסית: יוסף גורי, ירושלים: ברית עברית עולמית ע"י ביבלוס, תשל"ג. (עברית ורוסית עמודה מול עמודה)
* יום טוב לוינסקי, גרשון מגרלישוילי, יצחק דוד, '''מלון עברי-גרוזי''', תל אביב: הלשכה הכלארצית של עולי גרוזיה ע"ש יוסף טרומפלדור באירגון הבינלאומי "בני ברית", תשל"ו 1976. ‬(עברית וגרוזינית עמודה מול עמודה)
 
===מאמריו (מבחר)===
▲* יום-טוב לוינסקי, "'על הישיבה הגדולה בלומז'ה לפני יובל שנים"', בתוך: [[עמנואל אטקס]] ושלמה טיקוצ'ינסקי (עורכים), '''ישיבות ליטא פרקי זכרונות''', ירושלים: [[מרכז זלמן שזר]] ומרכזו[[מרכז דינור]], 2004.
 
==לקריאה נוספת==
* [[גצל ‬קרסל]], 'שני חוקרי-פולקלור (עם הסתלקותם של ד"ר יום-טוב לוינסקי ויעקב צדקוני)', '''[[הדאר]]''' נב (תשל"ג), 279–280.
* [[ישראל ברטל]], 'תרבות לאומית ו"ידע עם" (לדמותו של ד"ר יום טוב לוינסקי ז"ל)', '''[[מאזנים]]''' לז (תשל"ג), 54–57.
* 'לזכרו של ד"ר יום-טוב לוינסקי ז"ל', '''[[ידע-עם]]''' יז, 41–42 (תשל"ה), 3–16.
* [[דוד דוידוביץ]], 'תרומתו של ד"ר יום טוב לווינסקי לחקר הפולקלור היהודי', '''[[בצרון (כתב עת)|בצרון]]''' סו (תשל"ה), 178–176.
 
==קישורים חיצוניים==
* {{הספרייה הלאומית|לוינסקי, יום טוב, 1899-1973|Lewinski, Yom-Tov, 1899}}
* {{מיון רגיל: רמב"י|לוינסקי, יום-טוב}}▼
* {{תדהר|3|1391|ד"ר יום-טוב לוינסקי}}
* {{דבר|מרים שיר|עקרת הבית וחג הפורים|1958/03/04|00306}}
* {{דבר|ג. קרסל|כתבי עת|1962/12/28|00701}}
* {{דבר||מת חוקר הפולקלור ד"ר יום־טוב לוינסקי|1973/02/25|01033}}
* {{מעריב||מת חוקר הפולקלור היהודי יום־טוב לוינסקי|1973/02/25|00926}}
* {{דבר|[[גצל קרסל|ג. קרסל]]|שני חוקרי פולקלור: עם הסתלקותם של ד"ר יום־טוב לוינסקי ויעקב צדקוני|1973/03/19|00701}}
 
מפרי עטו:
* {{דעת|יום-טוב לוינסקי|daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/beikvot-2.htm|בעקבות עשרת השבטים}}
* {{דעת|יום-טוב לוינסקי|daat/kitveyet/mahanaim/minhagot-2.htm|מנהגות ליד הכותל המערבי}}
*[http://www.hebrewbooks.org/34305 ספר המועדים (כרך ב': פסח)], מהדורה סרוקה באתר Hebrew Books
* {{דבר||חג נבּי מוּסה|1938/04/21|00300}}
* {{דבר||עם תקופת תמוז|1938/07/20|00602}}
* {{דבר||לכבוד חנוכה (מתוך ילקוט מנהגים לימי חג ומועד)|1946/12/23|00207}}
* {{דבר||ימי זכור לשואה (מתוך דברים שנאמרו בכינוס "יד ושם" לחקר השואה, בירושלים)|1947/07/27|00204}}
* {{דבר||פסח של בהמות, חיות ועופות|1948/04/23|00400}}
* {{דבר||צא וראה איך העם נוהג (לצורת חג העצמאות)|1950/04/21|00202}}, {{דבר||המשך|1950/04/21|00206}}
* {{דבר||"מעוז צור" בפי העם|1950/12/08|01701}}
* {{דבר||מאכלי חלב בשבועות על שום מה?|1952/05/29|01601}}
* {{דבר||לשמוע קול שופר|1954/09/27|00503}}
* {{דבר||מועד הגשם ושמחת האילן|1964/01/31|00605}}
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל:לוינסקי, יום-טוב}}
{{קצרמר|אישים}}
 
▲{{מיון רגיל: לוינסקי, יום-טוב}}
[[קטגוריה: פולקלוריסטים יהודים]]
[[קטגוריה: חוקרי תולדות עם ישראל]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/יום-טוב_לוינסקי"