ניסן רובין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
שורה 6:
ניסן רובין נולד ב[[ירושלים]], שם למד בבית הספר היסודי "תלמוד תורה שילה". לאחר [[מלחמת השחרור]] עברה משפחתו ל[[תל אביב]] ושם סיים את לימודיו ב[[ישיבת היישוב החדש|ישיבת ה"ישוב החדש"]], שבו קיבלו התלמידים תעודת בגרות אקסטרנית לאחר חמש שנות לימודים. את לימודיו התורניים המשיך ב[[ישיבת חברון|ישיבת "חברון"]] בירושלים. ב-1954 התגייס ל[[צה"ל]] ושירת ב[[חטיבת גולני]], תחילה בגדוד [[חי"ר]] ואחר כך בגדוד מרגמות כבדות ממנו השתחרר בדרגת סמל.
 
עם שחרורו מצה"ל ב-1957 למד לתואר ראשון ב[[כלכלה]] ובסוציולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, והיה מבוגרי המחזור השני של אוניברסיטה זו (1960). במסגרת לימודי החובה ביהדות שמע ניסן רובין קורסים ב[[תלמוד]] אצל הפרופסורים [[שמואל ביאלבלוצקי]], [[בנימין דה-פריז]], [[יצחק דב גילת]] ושמשוןו[[שמשון רוזנטל]], שמהם למד את המתודות של המחקר התלמודי. הוא שמע גם קורסים ב[[היסטוריה של עם ישראל]] ב[[תקופת בית שני]], [[המשנה]] והתלמוד אצל פרופ' [[משה בר]]. הקורסים ששמע היו מיועדים בחלקם למתמחים בתלמוד ובהיסטוריה של עם ישראל, כי כבר אז הייתה כוונתו להשתמש בגישה המתודית של [[מדעי החברה]] לשם חקר [[ספרות חז"ל]].
 
מכיוון שהשילוב בין מדעי יהדות וסוציולוגיה נראה לו מעניין יותר מאשר השילוב בין מדעי יהדות וכלכלה, החליט להמשיך בלימודי תואר שני בסוציולוגיה ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]] במגמה של סוציולוגיה היסטורית שבראשה עמד פרופ' [[יעקב כ"ץ (היסטוריון)|יעקב כ"ץ]]. כן שמע את שעוריהם של [[גרשום שלום]], [[שמואל אטינגר]] ו[[שאול אש]]. מלימודיו אלה עיצב את הפרספקטיבה הסוציאלית וההיסטורית שלו על החברה הישראלית והיהודית. פרופ' כ"ץ היה מקור ההשראה העיקרי לתפיסתו ובהדרכתו כתב תיזה לתואר שני.