ההתקפה על בתי המלאכה של הרכבת – הבדלי גרסאות

ב-[[12 באוגוסט]] [[1946]] נפתח בחיפה משפטם של עשרים ושניים מהלוחמים (אחד הפצועים לא יכל להגיע בגלל מצבו הרפואי). הגברים הובאו מבית הסוהר ב[[עכו]] וארבע הנשים, מתוכן שלוש פצועות - מביתמ[[בית הסוהר לנשים ב[[ביתבבית לחם]]. בקהל נכחו חלק מההורים של הנאשמים. הנאשמים כפרו בסמכותו של בית הדין לדון אותם ודרשו לבטל את המשפט ולהעניק להם זכויות של [[שבוי מלחמה|שבויי מלחמה]]. הם הפריעו כל הזמן למהלך המשפט בשירם את [[המנון]] המחתרת. לאחר שמספר נסיונות לנהל את המשפט נכשלו, כולל הבטחה לאסירים שיינתן לכל אחד מהם לנאום בפני בית המשפט אם ירשו למשפט להתנהל כסדרו, המשפט בוטל והנאשמים הושבו לכלאם. באותו לילה חוקק [[הנציב העליון]] חוק אשר התיר לבית הדין הצבאי לשפוט נאשמים שלא בפניהם, אם הם מפריעים למהלך המשפט.