תפילת מוסף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ {{הלכה}}
מ בוט החלפות: הייתה, גרסה\1
שורה 20:
 
===רקע===
שונה תפילת מוסף משלושת התפילות האחרות שמתפללים ב[[שבת]], [[חג]] או [[ראש חודש]]. בעוד ששלושת התפילות נתקנו לפי כל הדיעות ללא כל קשר לקרבנות, בין אם האבות תיקנום (לפי דעת [[רבי יהושע בן לוי]]) ובין אם תיקנום כנגד תמידים, אין הכוונה שהתפילה היא במקום הקרבן, אלא לתפילה חשיבות עצמאית כ"רחמי" - בקשת רחמים מהקדוש ברוך הוא שהיא מצווה בפני עצמה (מהתורה או מדרבנן) ורק זמנה נתקן כנגד הקרבנות. מסיבה זו אין מזכירים בכל התפילות את פסוקי הקרבנות עצמם. לעומת זאת, תפילת מוסף למרות שאף בבית ב[[זמן שבית המקדש היה קיים]] היתההייתה נאמרת{{הערה|כנאמר בגמרא סוכה נג א משם לתפילת המוספין}}, מכל מקום נתקנה כתחליף לקרבן עצמו, בתורת {{ציטוטון|ונשלמה פרים שפתינו}}, מסיבה זו מזכירים בה את פסוקי קרבן המוסף, ומבקשים מהקדוש ברוך הוא שתעלה אמירת פסוקים אלו כאילו הקרבנו קרבן מוסף{{הערה|1=[http://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/1458.pdf מאמר שנכתב על ידי חכמי ישיבת ברכת משה מעלה אדומים] מבוסס על דברי התוספות ב{{בבלי|ברכות|כו|א}} ד"ה איבעיא.}}.
 
===המחלוקת===
שורה 30:
בשיטת רבי יהודה נחלקו הראשונים. יש שלמדו שגם הוא מסכים עקרונית לשיטת חכמים שחל חיו בעל כל אחד ואחד, אלא שהוא סובר שבמקום ששליח הציבור מתפלל, הוא פוטרו כשם שבבית המקדש פטר היחיד את הרבים{{הערה|רש"י ב{{בבלי|ברכות|ל|א}}.}} אך יש אחרים שסוברים שהוא מסכים שהחיוב חל על הציבור, אך במקום שאין ציבור עובר החיוב על כל יחיד.
===ההכרעה===
בתלמוד נחלקו החכמים כמי הוכרעה ההלכה. [[רב הונא בר חיננא]] מסר את ששמע מפי רבי [[חייא בר רב]] שמסר שההלכה היא כרבי יהודה. לגרסאלגרסה זו הצטרף [[רב חייא בר אבין]] שהעיד משמו של [[שמואל (אמורא)|שמואל]] שאמר "מעולם לא התפללתי תפילת מוסף ביחיד ב[[נהרדעא]] מלבד יום אחד שבא חיל המלך לעיר ושכחו החכמים ולא התפללו שאז התפללתי לבד". לעומת זאת, חכמי ארץ ישראל סברו אחרת, וכאשר [[רבי חנינא קרא]] ישב לפני [[רבי ינאי]] ואמר לפניו שההלכה היא כרבי יהודה, הורה לו רבי ינאי לצאת מהמקום ולהורות את משנתו מחוץ לבית המדרש, מכיוון שההלכה היא כחכמים ולא כרבי יהודה. אף [[רבי יוחנן]] העיד ש[[רבי ינאי]] התפלל בחג פעמיים [[תפילת העמידה]], ומכאן שהשנייה הייתה תפילת מוסף{{הערה|{{בבלי|ברכות|ל|ב}}.}}.
 
בשולחן ערוך נפסק כשיטת חכמים.