קלון (משפט) – הבדלי גרסאות

ב[[חוקי מדינת ישראל|חוקים]] רלבנטייםרלוונטיים בספר החוקים הישראלי נקבע שקלון פוסל את המורשע מלכהן במשרות ציבוריות שונות. שופט [[בית המשפט העליון]] [[חיים כהן]] הגדיר זאת באמרו<ref>בג"ץ 436/66 מנחם בן אהרן ושמריה אחוול נ' ראש המועצה המקומית פרדסיה</ref>: {{ציטוטון|הקלון האמור כאן הוא פגם מוסרי המעיד על בעליו שאין הוא ראוי לבוא בקהל ישרים, וממילא אין הוא ראוי לשאת באחריות ציבורית להחלטות ולמעשים אשר ענייני הכלל ושלום הציבור תלויים בהם}}.

השופט [[אהרן ברק]] נתן קוים מנחים לקלון בעבירות שנעברו על ידי עורך דין {{הערה|על"ע 2579/90 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו נ' פלוני, פ"ד מה(4) 729, 734 (1991), כמצוטט ב[http://elyon1.court.gov.il/files/07/360/085/k02/07085360.k02.htm על"ע 8536/07]}}:

במקרהו של [[משה פייגלין]] אשר הורשע ב[[המרדה]] במסגרת פעילותו ב[[זו ארצנו]] סברו השופטים [[טובה שטרסברג-כהן]], [[אהרן ברק]], [[אילה פרוקצ'יה]] ו[[דורית ביניש]] שיש בעבירה קלון, בעוד השופטים [[יעקב טירקל]], [[דליה דורנר]] ו[[אדמונד לוי]] סברו שבפייגלין לא דבק קלון {{הערה|שם=קלון1|[http://elyon1.court.gov.il/files/02/430/112/L10/02112430.l10.htm בג"ץ 11243/02]}}{{הערה|שם=קלון2|[http://elyon1.court.gov.il/files/05/680/017/S06/05017680.s06.htm בג"ץ 1768/05], סעיף 4}}.

במקרהו של [[צחי הנגבי]] שהורשע במתן עדות שקר סברו שני שופטים שיש במעשה קלון, בעוד שופט אחד סבר שיש להטיל קלון רק במקרים חמורים כמו אונס, גניבה או שוחד {{הערה|{{הארץ|תומר זרחין|הרכב השופטים קבע: יש קלון במעשי צחי הנגבי|news/law/1.1229039|9 בנובמבר 2010|}}}}.