רשימת הספרים האסורים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור
מ ←‏היסטוריה: קישורים פנימיים
שורה 5:
 
==היסטוריה==
רשימת ספרים אסורים התפרסמה לראשונה ב-[[1529]], ולא ב[[רומא]], אלא ב[[ארצות השפלה]] [[נצרות קתולית|הרומיות-קתוליות]]. בעקבותיה ראו אור רשימות נוספות גם ב[[ונציה|וונציה]] ([[1543]]) ו[[פריז]] ([[1551]], על פי הוראת [[אדיקט שאטובריאן]]). "אינדקס" ראשון הוצא ברומא על ידי ה[[אפיפיור]] [[פאולוס הרביעי]] ([[1557]], [[1559]]). האיסורים שהטיל אדיקט זה נחשבו מחמירים מאוד, ולאחר ש[[ועידת טרנטו|וועידת טרנטו]] תיקנה את חוקי הכנסייה הנוגעים לספרים אסורים, פרסם האפיפיור [[פיוס הרביעי]] ב-[[1564]] את Index Tridentianus ("אינדקס טרידנטיאנוס", שמה הלטיני של טרנטו). רשימה זו הייתה הבסיס לכל האינדקסים שראו אור עד ימיו של האפיפיור [[לאו השלושה עשר|לאו ה-13]], שפרסם ב-[[1897]] את Index Leonianus ("אינדקס לאוניאנוס"). הרשימות הראשונות נכתבו על ידי מוסד ה[[אינקוויזיציה]] של הכנסייה הרומית קתולית (לימים [[הלשכה הקדושה]] וכיום [[הקונגרגציה הקדושה להגנת עיקרי האמונה]]).
ב-[[1571]] הוקמה [[קונגרגציה|קוֹנְגְרֶגַצְיָה]] (congregatio, "מחלקה") מיוחדת ב[[הקוריה הרומית|קורְיָה]] הכנסייתית ושמה Sacro Congregatio Indicis ("המחלקה הקדושה של האינדקס"). הוטל עליה לבדוק את החיבורים שעליהם נמסר ברומא כי הם מכילים טעויות, לעדכן באופן סדיר את רשימת האפיפיור פיוס הרביעי ולהכין רשימות תיקונים כאשר חיבור לא נאסר בשלמותו אלא הוסף לאינדקס עם הציון donec corrigatur ("אסור אם לא יתוקן") או donec expurgetur ("אסור אם לא יטוהר"). רשימות התיקונים, שלעתים היו ארוכות מאוד, פורסמו ב-Index Expurgatorius. ספרים, שנאסרו לפרסום על ידי מחלקות אחרות (בעיקר "הלשכה הקדושה"), הועברו לטיפול "מחלקת האינדקס", שהכינה ופרסמה את ההחלטות הסופיות לאחר אישורן על ידי האפיפיור. מחלקת האינדקס פורקה ב-[[1917]], כאשר החוקים שעניינם קריאת ספרים הוכללו בתוך ה-Codex Iuris Canonici. מזמן זה ואילך שוב מטפלת הלשכה הקדושה ברשימת הספרים האסורים.