טיפול פסיכיאטרי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: {{הערות שוליים}}, מסוי\1
שורה 34:
במקרים של הפרעות נפשיות חריפות ומתמשכות בהם מאובחנים כושר תפקוד עצמאי לקוי או סכנה לחולה או לסביבתו נשקלת אפשרות אשפוז פסיכיאטרי מלא. באשפוז מלא החולה נמצא כל שעות היממה בבית החולים במחלקה פתוחה (רמת השגחה נמוכה והיתר לצאת ולהיכנס כרצונו) או סגורה (השגחה צמודה מתמדת). ישנן מחלקות ייעודיות לנוער ולמטופלים כרוניים.
 
עם זאת, קיימת גם ביקורת על האשפוז, ויש הטוענים כי במקרים מסויימיםמסוימים האשפוז הפסיכיאטרי עצמו עשוי להחוות כטראומטי ולהחריף את מצב החולה. <ref>[[רונן דוד]], [http://www.doctors.co.il/ar/12948/%D7%A4%D7%92%D7%95%D7%A2%D7%99+%D7%A0%D7%A4%D7%A9:+%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%94%D7%90%D7%A9%D7%A4%D7%95%D7%96 פגועי נפש: טראומת האשפוז], אתר doctors{{כ}}, 14 בנובמבר 2011</ref>
כיום נטיית הממסד הפסיכיאטרי היא למעט באשפוז מלא של חולים ולקצר את תקופת האשפוז במידת האפשר. רוב המטופלים משוחררים אחרי מספר שבועות למסגרת של אשפוז יום או שיקום בביתם. משכו הממוצע של האשפוז המלא בישראל הולך ופוחת משנה לשנה.<ref>http://www.health.gov.il/download/mental/annual2006/psychiatrichhospitalization.pdf</ref>.
 
שורה 61:
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
<references/>
 
{{הבהרה רפואית}}