שלמה הרמתי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תמונה, תודה לזאב גלילי
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
{{עריכה|דרושה ויקיזציה והגהה, יש להרחיב את הפתיח על פי המשך הערך, דרושים קישורים פנימיים}}
[[קובץ:Shlomo Haramati.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שלמה הרמתי]]
פרופ' '''שלמה הרמתי''' (נולד ב-[[20 במרץ]] [[1928]] בירושלים) הוא מומחה ל[[חינוך מבוגרים]], שתרם לגיבוש שיטות ההוראה ב[[משרד החינוך]] וב[[צה"ל]]. הרמתי הוא חתן [[פרס ירושלים]] לחינוך ובעל תעודות הערכה מקציןמ[[קצין חינוך ראשי]] של צה"ל.
 
==ביוגרפיה==
הרמתי קיבל את חינוכו הפורמאליהפורמלי לשלביו (עד סיום לימודיו באוניברסיטה בתואר "מוסמך" במקצועות, [[פסיכולוגיה]], [[ספרות]] ומקראו[[מקרא]])- בישראל. עבודתו המעשית והמחקרית מחולקת לארבע תקופות והיא התקדמה בד בבד עם השלמת תאריו האקדמיים הבאים.
 
=== צה"ל – (1951 – 1954) ===
מונה ל"קצין הוראת עברית" ראשון בצה"ל וכעבור שנה ל"קצין השכלת יסוד", לפי תכנון של [[דוד בן-גוריון]], שכל חייל במסגרת שירותו יסיים תוכנית לימודים של בי"ס יסודי עם תעודה מטעם משרד החינוך. בצה"ל הכין את תוכניות הלימודים ואת חומרי העזר ללומדים ולמורים, וחיבר – לראשונה בארץ – מבחני הישג אובייקטיביים.
ביוזמתו הוחלט על תפקיד [[מורה- חיילת]] לביצוע התוכנית הנ"ל, כי לפני כן היו בוגרות סמינרים להוראה פטורות משירות צבאי בשל העלייה הגדולה.
 
=== ארצות הברית (1955 – 1960) ===
הגיע לארצות הברית ללימודים באוניברסיטתב[[אוניברסיטת קולומביה]] בעיר ניו יורק. למד בלשנות שימושית, הוראת לשון זרה, פסיכולוגיה של הלומד המבוגר ופסיכולוגיה של הקריאה – כל זאת כהכנה לפעילות חינוכית בהשכלת מבוגרים בישראל.
בתקופה זו שלח לעיתוני החינוך בארץ מאמרים וסיכומי מחקרים בנושאי לימודיו. בתקופה זו גם ערך השתלמויות רבות למורים יהודים ברחבי ארצות הברית בהוראת עברית חיה והמקצועות היהודיים, כולל מקצוע חדש: "מדינת ישראל". לפני שובו לארץ פורסם ספר לימוד בנושא זה (ע"י "ועד החינוך היהודי בעיר ניו יורק").
 
=== משרד החינוך הישראלי (1960 – 1965) ===
על יסוד עבודתו ופרסומיו הנ"ל הוזמן לכהן כמפקחכ[[מפקח (חינוך)|מפקח]] ראשי במחלקה להנחלת הלשון במשרדב[[משרד החינוך בארץ]]. בארץבישראל השלים את מחקריו לתואר דוקטור ("הוראת עברית לאנאלפביתים"). בתקופה זו עסק בתחומים אלו:
* על יסוד עבודת הדוקטורט עיצב שיטה יעילה להוראת עברית לאנאלפביתיםל[[אנאלפבית]]ים. במסגרת משרד החינוך חיבר: חוברות לימוד, חומר עזר ללומדים ולמורים. ההישגים היו מרשימים. במקום 100 – 150 שעות לימוד עד אז, הושגו תוצאות טובות יותר ב- 25-20 שעות-לימוד. השיטה הותאמה להוראה בשפות אחרות ובמסגרת מחלקת מש"ב של משרד החוץ הישראלי, ערך בישראל ובחו"ל סדנאות להכשרת מורים על פי שיטה זו, כולל: חומר לימוד וחומר עזר ללומדים ולמורים.
 
* עיצב את "שיטת האולפן" החדשה, המבוססת על יסוד לימודיו בארצות הברית ומחקריו שם בהוראת עברית למבוגרים. שיטה זו יושמה גם בחו"ל: בהוראת עברית חיה ליהודים ולנוכרים. עיקרי שיטה זו אומצו גם בהוראת שפות זרות לנוכרים (ספרו: שיטת האולפן 1972).
 
=== האוניברסיטה העברית (1970 – 1997) ===
על יסוד עבודתו הנ"ל, הוזמן כמרצה לביה"ס לחינוך של האוניברסיטה העברית ואחר כך כפרופ' כיהן כראש מדור עברית במרכז החדש "לחינוך יהודי בתפוצות". במסגרת זו ערך מחקרים רבים בארץ ובחו"ל, כתוצאה מהם חיבר וערך ספרי לימוד, ספרי קריאה וחומר עזר למורים וללומדים. כן ערך סדנאות למורים במרכזי החינוך היהודי ברחבי התפוצה היהודית.
במחקריו בתקופה זו עסק בנושאים הבאים:
 
# הציע שיטות חדשות להוראת עברית מדוברת מגן הילדים ועד האוניברסיטה - למוסדות הלימודים היהודיים המקובלים בחו"ל.
#
# פיתח מודל לחינוך "הבנת הנקרא" בטקסטים לסוגיהם ודרכי הערכת ההישגים בתחום זה. כן הציע מודלים להערכת קריאה בטקסטים לסוגיהם.
#
# פיתח את שיטת "השכתוב הדידאקטי" לכתיבה בעברית קלה ולדירוג טקסטים מבחינת הקושי הלשוני בדרך אובייקטיבית. על פי שיטה זו פורסמו בארץ ובחו"ל טקסטים רבים ללימוד קריאה ולהנאה, על ידי משרד החינוך והוצאות ספרים אחרות. במקרים רבים בעריכתו או בהדרכתו. טקסטים דומים פורסמו גם בחו"ל (במסגרת החינוך היהודי) על יסוד סדנאות שערך. הטקסטים המשוכתבים – בישראל ובחו"ל – זכו לביקורות חיוביות, והשיטה אומצה גם על ידי מחנכים לא יהודים.
#
# נוסף על פעילותו – המחקרית והיישומית – בהוראת העברית, עסק במחקריו גם בנושאים אלה: