גרדה אוקס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
גרש (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
סקריפט החלפות (תל אביב, זיכרון, גויס, על ידי)
שורה 3:
 
[[קובץ:ליד אוהל קליטת חניכי עליית הנוער בכפר הנוער הדתי 1939.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גרדה ודוד אוקס ליד אוהל קליטת חניכי עליית הנוער בכפר הנוער הדתי 1939]]
 
 
'''גרדה ציפורה אוקס''' (Ochse; {{כ}}[[1 באפריל]] [[1909]] - [[26 בנובמבר]] [[1999]]),
שורה 9 ⟵ 8:
 
אוקס למדה משפטים באוניברסיטת ברלין ונישאה לרב ד"ר [[דוד אוקס]] לאחר שזה סיים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת [[וירצבורג]], והגיע ללמוד ב[[בית המדרש לרבנים בברלין]] (Rabbiner Seminar für das Orthodoxe Judenthum). בשנת 1932 עברו בני הזוג ל[[קניגסברג]] שב[[מזרח גרמניה]], שם קיבל הרב אוקס מינוי כרב קהילה. בשנת 1936 המשיכו מקניגסברג ללייפציג, לשם הוזמנו בשל פרישתו של הרב ד"ר [[אפרים קרליבך]], אביו של מייסד "מעריב" [[עזריאל קרליבך]]. הרב אוקס היה רבה האחרון של לייפציג. אוקס שימשה כיו"ר תנועת הנוער [[ברית חלוצים דתיים]] בלייפציג עד לעזיבתם את גרמניה בסוף 1938.
ב[[ליל הבדולח]] (Kristallnacht ) סיכן הרב אוקס את חייו בשעה שנכנס לבית הכנסת הבוער כדי להציל את ספרי התורה מתוך הלהבות, ולמחרת (10.11.1938) נעצר על-ידי ה[[גסטאפו]] ונשלח ל[[בוכנוואלד]]. אוקס הצליחה להביא לשחרורו תוך התחייבות כי יעזבו את גרמניה בתוך שבוע{{הערה|1=חיים נחתומי, [http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=45045&Word=&gilayon=3119&mador= הגסטאפו תיעד את פעילות "ברית החלוצים הדתיים" בגרמניה], בעיתון [[הצופה]]}}. בני הזוג עברו ל[[לונדון]] ובראשית 1939 עלו לארץ והתיישבו ב[[כפר הנוער הדתי]] שב[[כפר חסידים]]{{הערה|1=מפעל שהיה חלק מעליית הנוער - תנועה ציונית שהוקמה בגרמניה במטרה להעלות צעירים יהודים לארץ ישראל ולהכשיר אותם לעבודה חקלאית.}}, שם עבדה כמדריכה, כמחסנאית וכאם הבית של העולים ובתוכם יתומי פרנקפוקט. לימים תשמש כמפקחת ארצית על הטיפול בילדי עליית הנוער הדתי.
 
ב[[ליל הבדולח]] (Kristallnacht ) סיכן הרב אוקס את חייו בשעה שנכנס לבית הכנסת הבוער כדי להציל את ספרי התורה מתוך הלהבות, ולמחרת (10.11.1938) נעצר על- ידי ה[[גסטאפוגסטפו]] ונשלח ל[[בוכנוואלד]]. אוקס הצליחה להביא לשחרורו תוך התחייבות כי יעזבו את גרמניה בתוך שבוע{{הערה|1=חיים נחתומי, [http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=45045&Word=&gilayon=3119&mador= הגסטאפוהגסטפו תיעד את פעילות "ברית החלוצים הדתיים" בגרמניה], בעיתון [[הצופה]]}}. בני הזוג עברו ל[[לונדון]] ובראשית 1939 עלו לארץ והתיישבו ב[[כפר הנוער הדתי]] שב[[כפר חסידים]]{{הערה|1=מפעל שהיה חלק מעליית הנוער - תנועה ציונית שהוקמה בגרמניה במטרה להעלות צעירים יהודים לארץ ישראל ולהכשיר אותם לעבודה חקלאית.}}, שם עבדה כמדריכה, כמחסנאית וכאם הבית של העולים ובתוכם יתומי פרנקפוקט. לימים תשמש כמפקחת ארצית על הטיפול בילדי עליית הנוער הדתי.
בשנת 1946 עברו בני הזוג ל[[תל-אביב]], שם כיהן הרב אוקס כרב קהילת "חוג הנוער הדתי" לצד פועלו החינוכי. אוקס הייתה ממקימי עמותת "[[רעות – שרות נשים סוציאלי]]"{{הערה|1=[http://www.midot.org.il/print.asp?ID=5994 ריאיון עם מרב מנדלבאום יו"ר עמותת רעות], הריאיון התפרסם במוסף "ממון" של ידיעות אחרונות בתאריך 2.5.2011}}, ארגון שהוקם לפני כ-65 שנים לעזרת ניצולי השואה שהגיעו לארץ, עמותה מהוותיקות והגדולות בישראל בתחומי הרווחה והבריאות. בין מפעליה הרבים למען החברה בישראל: בית חולים שיקומי לשיקום נפגעי מחלות, תאונות, ופיגועים; שירותי אשפוז לטווח ארוך; דיור קהילתי מוגן לקשישים, ניצולי שואה ועולים מעוטי יכולת; בתי אבות באווירה חמה וביתית; ופעילויות חברתיות והעשרה לגיל הזהב. לאחר שהייתה במשך שנים חברת הנהלה ותיקה, שגוייסה על ידי [[פאולה ברט]], מייסדת העמותה, כיהנה כיו"ר. אוקס הצעידה את העמותה קדימה במישורים רבים, וכיהנה במקביל גם כיו"ר ועד "בית החולים ליכטנשטטר" (היום: [[מרכז רפואי רעות]]).
 
בשנת 1946 עברו בני הזוג ל[[תל-אביב]], שם כיהן הרב אוקס כרב קהילת "חוג הנוער הדתי" לצד פועלו החינוכי. אוקס הייתה ממקימי עמותת "[[רעות – שרות נשים סוציאלי]]"{{הערה|1=[http://www.midot.org.il/print.asp?ID=5994 ריאיון עם מרב מנדלבאום יו"ר עמותת רעות], הריאיון התפרסם במוסף "ממון" של ידיעות אחרונות בתאריך 2.5.2011}}, ארגון שהוקם לפני כ-65 שנים לעזרת ניצולי השואה שהגיעו לארץ, עמותה מהוותיקות והגדולות בישראל בתחומי הרווחה והבריאות. בין מפעליה הרבים למען החברה בישראל: בית חולים שיקומי לשיקום נפגעי מחלות, תאונות, ופיגועים; שירותי אשפוז לטווח ארוך; דיור קהילתי מוגן לקשישים, ניצולי שואה ועולים מעוטי יכולת; בתי אבות באווירה חמה וביתית; ופעילויות חברתיות והעשרה לגיל הזהב. לאחר שהייתה במשך שנים חברת הנהלה ותיקה, שגוייסהשגויסה על ידי [[פאולה ברט]], מייסדת העמותה, כיהנה כיו"ר. אוקס הצעידה את העמותה קדימה במישורים רבים, וכיהנה במקביל גם כיו"ר ועד "בית החולים ליכטנשטטר" (היום: [[מרכז רפואי רעות]]).
בחייה האחרונות עברה לגור בבית ברט בירושלים, כשכל העת היא ממשיכה בפעילותה ההתנדבותית בעמותת "רעות" ובהמשך ב[[יד שרה]].
 
בשנת 1989 זכתה בתואר "יקירת תל אביב".
 
גרדה אוקס נפטרה בירושלים בי"ז כסלו תש"ס (26.11.1999).
 
בשנת 2002 הוקדש בית הכנסת של "בית שלום" לזכרם של גרדה ודוד אוקס.
 
== לקריאה נוספת ==
*טל בשן, שבעים שנות רעות תרצ"ז-תשס"ז (1937 – 2007), תל- אביב 2007.
 
*מרדכי אליאב, "הרב ד"ר דוד אוקס זצ"ל – קווים לדמותו", בתוך: ספר הזכרוןהזיכרון "מכתם לדוד", אוניברסיטת בר-אילן, תשל"ו.
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.kfarnoar.org/pages/kfar/kfar_main.php כפר הנוער הדתי].
*עידית ניזרי, [http://www.news1.co.il/Archive/003-D-16038-00.html ברית החלוצים הדתית תחת מיקרוסקופ הגסטאפוהגסטפו], כתבה מ-26/05/2006 באתר [[news1]].
 
==הערות שוליים==