ביטוח פנסיוני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 20:
 
קופות הגמל הוקמו בסוף שנות ה-50, על ידי הבנקים. במרוצת השנים הוקמו קופות גמל ומכשירי חסכון רבים אשר חלקם שימשו לקבוצות אוכלוסייה ספציפיות (קופות גמל סקטוריאליות) וחלקם נפתחו ללקוחות הבנקים כמכשיר חסכון בנקאי. כתוצאה מתהליך זה, נוצרו במדינת ישראל במהלך השנים מאות קופות גמל שונות, בעקר בבעלות הבנקים.
 
להסדרה של הביטוח הפנסיוני אחראי [[אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון]] שב[[משרד האוצר]].
 
הביטוח הפנסיוני מוסדר בחוקים רבים. העיקריים שבהם:
* [[תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)]], התשכ"ד-1964
* [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)]], התשס"ה-2005.
* [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)]], התשס"ה-2005.
* [[חוק שירות המדינה (גמלאות)]].
 
מאז שנות ה-90 חלו רפורמות רבות בשוק החיסכון לטווח ארוך. בין היתר ניתן למנות את:
שורה 28 ⟵ 36:
* '''[[רפורמת בכר]] (2005)'''– שמטרתה העיקרית היתה הפחתת הריכוזיות הבנקאית בארץ. על מנת לקדם את מטרות הרפורמה נדרשו הבנקים, בין היתר, למכור את קופות הגמל שהיו בבעלותם לגופים המוסדיים ולחברות הביטוח. כתוצאה מרפורמה זו נמכרו כלל הקופות הבנקאיות, ולאחר תקופה מסוימת החל גל של מיזוגים ורכישות חוזרות בשוק.
 
משנת [[2003]] קיימת האפשרות למעבר בין קרנות הפנסיה כאשר בשנת [[2008]] נפתחה האפשרות למעבר בין המוצרים הפנסיונים השונים (ביטוחי מנהלים, קופות גמל וקרנות הפנסיה).
להסדרה של הביטוח הפנסיוני אחראי [[אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון]] שב[[משרד האוצר]].
 
בתחילת שנת [[2008]] בוטלה בחקיקה (במסגרת תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים) האפשרות להמשיך בחיסכון פנסיוני במסלול הוני, ונותר רק המסלול הקצבתי - כלומר חסכון למתן קצבה חודשית. משיכה הונית מותרת רק בתנאי שלמבוטח יש כבר קצבה מובטחת בסכום של כ-4,000 ש"ח לחודש. לפיכך פוליסות וקופות הוניות הפכו להיות פוליסה או קופה "לא משלמת לקצבה" (אך סכומים שהופקדו בעבר במסלול ההוני נותרו במסלול זה).
הביטוח הפנסיוני מוסדר בחוקים רבים. העיקריים שבהם:
 
* [[תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)]], התשכ"ד-1964
בתחילת שנת [[2008]] הוציא [[שר התמ"ת]] [[צו הרחבה]] לביטוח פנסיוני מקיף במשק, לפיו כל שכיר בישראל זכאי לביטוח פנסיוני.
* [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)]], התשס"ה-2005.
 
* [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)]], התשס"ה-2005.
בעקבות המשבר הכלכלי משנת [[2008]] וגל הסדרי החוב במשק משנת [[2009]] נמתחה ביקורת ציבורית על אופן ניהול כספי הפנסיה של הציבור, שהגיעו לסך של 928 מיליארד ש"ח בספטמבר [[2011]]. ביקורת זו התייחסה בעיקר לנקודות אלה: גובה דמי הניהול, בעיקר בביטוחי המנהלים וקופות הגמל, וחוסר השוויון בהם, אופן ניהול הסיכונים ברכישת [[אג"ח קונצרנית|אג"ח קונצרניות]] על ידי הגופים המוסדיים, וטיפול הגופים המוסדיים בהסדרי החוב ("תספורות"), אופן ניהול כספים שלא מותאם לגיל החוסכים ולרמת הסיכון המתאימה להם, והעדר השפעה של הגופים המוסדיים בניהול החברות הציבוריות שהם מושקעים בהן באמצעות השתתפות באסיפות כלליות. בעקבות ביקורת זו הוקם [http://www.pension.org.il פורום החוסכים לפנסיה בישראל], עמותה המרכזת מאבקים ציבוריים בתחום החסכון הפנסיוני, פעילות שקיבלה תנופה בעקבות [[מחאת_האוהלים|מחאת האוהלים]]. בעקבות הביקורת בציבור, ב[[הכנסת|כנסת]] ובעיתונות הכלכלית, החל [[משרד_האוצר|משרד האוצר]] בסדרת רפורמות, ביניהן: הקמת ועדת [[דוד_חודק|חודק]] בשנת 2009, שקבעה כללי השקעה באג"ח קונצרניות, ואישור מסקנותיה בשנת 2010, הודעה על כוונה לאמץ את [[המודל_הצ%27יליאני|המודל הצ'יליאני]], הפחתת תקרת דמי הניהול בפברואר 2012, וגם חלק מתיקון מס' 16 ב[[חוק_החברות|חוק החברות]], שהתקבל בשנת [[2011]].
* [[חוק שירות המדינה (גמלאות)]].
 
===איתור עמיתים שהקשר עמם נותק===