סטטוס קוו (המקומות הקדושים) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 1:
[[קובץ:Sulamkever.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"סולם הסטטוס קוו" בכנסיית הקבר - מסמליו המוכרים של המצב]]
[[קובץ:Cust Status quo.png|שמאל|ממוזער|250px|שער הדו"ח של ל. קאסט מ-[[1929]]]]
'''"סטטוס קוו"''' הוא הכינוי המקובל להסדרי החזקה והשימוש במקומות הקדושים ל[[נצרות]] ב[[ארץ ישראל]], אשר נקבעו ב"הצהרת הסטטוס קוו" בשנים [[1852]] ו-[[1856]], תוך אימוץ המצב שהתקיים בשטח מאז שנת [[1757]]. ההסדר הוא תולדה של תהליכים ותהפוכות היסטוריים, והוא קשור במידה רבה לעושרן ולכוחן של העדות הנוצריות בארץ, כמו גם להיקף נוכחותן בה מבחינה מספר מאמיניהן. מקור שמו של ההסדר במונח הלטיני "[[סטטוס קוו]]" (Status quo), שמשמעותו "המצב הקיים".
מקור שמו של ההסדר במונח הלטיני "[[סטטוס קוו]]" (Status quo), שמשמעותו "המצב הקיים".
 
הסדר הסטטוס קוו קובע בפירוט רב את ה[[בעלות]] וה[[חזקה (קניין)|חזקה]] של העדות הנוצריות השונות באתרים בהם הוא חל, מפרט את זכויות ה[[פולחן]] וה[[תפילה]] של כל אחת מהן, וכן את הזכויות העומדות למי מהן ל[[ניקיון|נקותם]] ולתחזקם. עוד קובע ההסדר את זכויותיהם של העדות הנוצריות השונות באתרים הנמצאים בחזקת עדה אחרת, את הדין החל באזורים הנתונים לחזקה משותפת, וכללים נוספים רבים נוספים הנוגעים לאתרים הקדושים ולניהולם היום-יומי.
 
הסדר הסטטוס קוו מתייחס כיום ל[[כנסיית הקבר]], כולל [[דיר אל סולטאן]], ל[[קבר מרים]] ול[[כנסיית העלייה]], שלושתם ב[[ירושלים]], וכן ל[[כנסיית המולד]] ב[[בית לחם]]. במקור התייחס ההסדר גם ל[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ול[[קבר רחל]], אך בתהליך שהחל בשנת [[1967]] שוב אינו חל בהם<ref>לעניין זה ראו בערכים [[הכותל המערבי#בתקופת שלטון ישראל|הכותל המערבי בתקופת השלטון הישראלי]] ו[[קבר רחל#לאחר הסכמי אוסלו|קבר רחל מאז חתימת הסכמי אוסלו]]</ref>.