ביטוח פנסיוני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←ביטוח פנסיוני בישראל: מהערך פנסיה |
|||
שורה 40:
בתחילת שנת [[2008]] בוטלה בחקיקה (במסגרת תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים) האפשרות להמשיך בחיסכון פנסיוני במסלול הוני, ונותר רק המסלול הקצבתי - כלומר חסכון למתן קצבה חודשית. משיכה הונית מותרת רק בתנאי שלמבוטח יש כבר קצבה מובטחת בסכום של כ-4,000 ש"ח לחודש. לפיכך פוליסות וקופות הוניות הפכו להיות פוליסה או קופה "לא משלמת לקצבה" (אך סכומים שהופקדו בעבר במסלול ההוני נותרו במסלול זה).
בתחילת שנת [[2008]] הוציא [[שר התמ"ת]] [[צו הרחבה]] לביטוח פנסיוני מקיף במשק, לפיו כל שכיר בישראל זכאי לביטוח פנסיוני. צו ההרחבה מוכר בשם פנסיה חובה.
צו ההרחבה מתבסס על [[הסכם קיבוצי]] בין [[הסתדרות העובדים הכללית]] ו[[לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים]] (המעסיקים) ומחיל חובת הפרשה לפנסיה על המעבידים של כל העובדים, כולל כמיליון עובדים, שלפני שנת 2008 לא הפרישו מעבידיהם עבורם לפנסיה. הצו קובע אחוזים מינימליים להפרשה לפנסיה בכל שנה. האחוז הולך וגדל. כך למשל בשנת 2008 חויבו המעביד והעובד להפריש לפחות 0.833% מהשכר הקובע לפנסיה. בשנת 2013 הם יחויבו להפריש 5% כל אחד. גם גובה ההפרשה ל[[פיצויי פיטורים]], על ידי המעסיק גדל בהדרגה על פי צו הרחבה זה. לדוגמה בשנת 2008 חויב המעסיק להפריש לפחות 0.834% מהשכר הפנסיוני ובשנת 2013 5%.
בעקבות המשבר הכלכלי משנת [[2008]] וגל הסדרי החוב במשק משנת [[2009]] נמתחה ביקורת ציבורית על אופן ניהול כספי הפנסיה של הציבור, שהגיעו לסך של 928 מיליארד ש"ח בספטמבר [[2011]]. ביקורת זו התייחסה בעיקר לנקודות אלה: גובה דמי הניהול, בעיקר בביטוחי המנהלים וקופות הגמל, וחוסר השוויון בהם, אופן ניהול הסיכונים ברכישת [[אג"ח קונצרנית|אג"ח קונצרניות]] על ידי הגופים המוסדיים, וטיפול הגופים המוסדיים בהסדרי החוב ("תספורות"), אופן ניהול כספים שלא מותאם לגיל החוסכים ולרמת הסיכון המתאימה להם, והעדר השפעה של הגופים המוסדיים בניהול החברות הציבוריות שהם מושקעים בהן באמצעות השתתפות באסיפות כלליות. בעקבות ביקורת זו הוקם [http://www.pension.org.il פורום החוסכים לפנסיה בישראל], עמותה המרכזת מאבקים ציבוריים בתחום החסכון הפנסיוני, פעילות שקיבלה תנופה בעקבות [[מחאת_האוהלים|מחאת האוהלים]]. בעקבות הביקורת בציבור, ב[[הכנסת|כנסת]] ובעיתונות הכלכלית, החל [[משרד_האוצר|משרד האוצר]] בסדרת רפורמות, ביניהן: הקמת ועדת [[דוד_חודק|חודק]] בשנת 2009, שקבעה כללי השקעה באג"ח קונצרניות, ואישור מסקנותיה בשנת 2010, הודעה על כוונה לאמץ את [[המודל_הצ%27יליאני|המודל הצ'יליאני]], הפחתת תקרת דמי הניהול בפברואר 2012, וגם חלק מתיקון מס' 16 ב[[חוק_החברות|חוק החברות]], שהתקבל בשנת [[2011]].
| |||