תרופות נוגדות יתר לחץ דם – הבדלי גרסאות

מחקרים הצביעו על כך שהורדה של לחץ דם ב-5 מ"מ כספית יכולה להוריד את הסיכון ל[[שבץ]] ושל כ-34%, של מחלת לב איסכמית ב-21%. בנוסף, הורדה זו של לחץ דם מפחיתה את הסיכון ל[[דמנציה]], אי ספיקת לב ותמותה ממחלות קרדיו-ווסקולריות שונות. קיימות תרופות רבות ושונות לטיפול ביתר לחץ דם, כאשר העיקריות שבהן הן תרופות אשר נוגדות את פעילות האנזים ACE (והקרויות גם ACEI, ראו: [[מעכבי ACE]]), תרופות מקבוצת התיאזידים, תרופות חוסמות תעלות סידן, תרופות מסוג [[חוסמי בטא]] וכן תרופות אנטגוניסטיות ל[[רצפטור]] [[אנגיוטנסין]] II (הקרויות גם ARB). ▼

השאלה באיזו תרופה ראשונית להשתמש לצורך טיפול ביתר לחץ דם מתוך קבוצת התרופות המגוונת הקיימת, היא שאלה המשמשת כנושא למחקרים רבים שבוצעו במהלך עשרות השנים האחרונות. מטרת הטיפול צריכה להיות מניעה של נזק לאיברי מטרה כתוצאה מיתר לחץ דם. כלומר, מניעת [[התקף לב|התקפי לב]], [[שבץ]] ו[[אי ספיקת לב]]. גיל המטופלים ומצבים רפואיים נוספים כמו מחלות אחרות מהן סובלים המטופלים, אלו גורמים נוספים אשר משמשים בהערכה הראשונית לגבי סוג התרופה הרצויה וגובה המינון. נכון למחקרים שבוצעו עד שנת 2009, קבוצת המשתנים מסוג [[תיאזידים]] היא הטיפול הראשוני המקובל בימינו ליתר לחץ דם ותרופה זו נחשבת במקרים רבים כקו ראשון לטיפול (first line of therapy). ▼