טלומראז – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
TjBot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.2) (בוט מוסיף: gl:Telomerase
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[תמונה:Telomerase illustration.jpg|שמאל|ממוזער|300px|דיאגרמה המתארת את פעילות הטלומראז]]
'''טלומראז''' הוא ה[[אנזים]] האחראי על הארכתו מחדש של ה[[טלומר]], המגן על [[כרומוזום|כרומוזומי]] התא ומתקצר במקומם, עם כל חלוקה של התא.
'''טלומראז''' הוא [[אנזים]] המוסיף רצף [[נוקלאוטידים]] ספציפי (TTAGGG אצל כל [[בעלי חוליות|בעלי החוליות]]), לקצה '3 של גדיל [[DNA]], באזור ה[[טלומר]]ים. הטלומרים נמצאים בקצוות [[כרומוזום|כרומוזומים]] של [[אאוקריוטי]]ם וכוללים DNA דחוס המוסיף יציבות לכרומוזום כולו. האנזים עובד בשיטת [[רוורס טרנסקריפטאז]] ומחזיק גדיל [[RNA]] משלו המשמש כתבנית להארכת הטלומרים המתקצרים לאחר כל [[מחזור התא|מחזור תא]]. האנזים התגלה לראשונה ביצור חד תאי בשם [[טטרהימנה]] (''Tetrahymena''), על ידי [[קרול גריידר]] ו[[אליזבת בלקברן]] בשנת [[1984]]‏‏<ref>‏http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/3907856‏</ref>. יחד עם [[ג'ק שוסטק]], זכו גריידר ובלקברן ב[[פרס נובל לרפואה]] בשנת 2009 על גילוי זה. ישנן ראיות שונות לכך שהאנזים מצוי בכמות רבה בתאים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]], וכך, בנוסף למנגנונים שונים, הוא תורם לחיי הנצח שלהם.
 
==גילויו==
האנזים טלומראז התגלה לראשונה ביצור חד תאי בשם [[טטרהימנה]] (''Tetrahymena''), על ידי [[קרול גריידר]] ו[[אליזבת בלקברן]] בשנת [[1984]]‏‏<ref>‏http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/3907856‏</ref>. יחד עם [[ג'ק שוסטק]], זכו גריידר ובלקברן ב[[פרס נובל לרפואה]] בשנת 2009 על גילוי זה.
 
==מהו טלומראז==
הטלומר נמצא בקצה כל [[כרומוזום]] ב[[תא]], ומגן עליו, ממש כמו פיסות הפלסטיק הקטנות המגנות על [[שרוך נעל]]. עם כל חלוקה של התא, דהיינו הכפלה של הכרומוזומים, כל כרומוזום מתקצר מעט. אלמלא הטלומר, היה הכרומוזום מתקצר בחלק מהמידע הגנטי החיוני שלו. הטלומר, בקיומו בקצה הכרומוזום, "מקריב" את עצמו ומתקצר במקום החומר הגנטי עצמו. האנזים טלומראז מתקן את קיצורו של הטלומר ומאריך אותו מחדש. הוא מוסיף רצף [[נוקלאוטידים]] ספציפי (TTAGGG אצל כל [[בעלי חוליות|בעלי החוליות]]), לקצה '3 של גדיל [[DNA]], באזור ה[[טלומר]]ים ובכך מאריך את הטלומר מחדש ומונע לפחות חלק מהתקצרותו. האנזים עובד בשיטת [[רוורס טרנסקריפטאז]] ומחזיק גדיל [[RNA]] משלו המשמש כתבנית להארכת הטלומרים המתקצרים לאחר כל [[מחזור התא|מחזור תא]].
 
מבנה החלבון של הטלומראז האנושי זוהה ב-2007 על ידי צוות של דוקטור סקוט כהן במכון המחקר CMRI שבאוסטרליה. הוא מורכב משתי תת-יחידות: [[טלומראז רוורס טרנסקריפטאז]] (Telomerase Reverse Transcriptase; TERT) ו[[טלומראז RNA]] (ידוע גם כ-TERC, או hTR). האזור המקודד את ה[[גן (ביולוגיה)|גן]] TERT מורכב מ-3396 [[זוג בסיסים|זוגות בסיסים]], ומתורגם לחלבון בן 1131 [[חומצת אמינו|חומצות אמינו]]. הפוליפפטיד נקשר עם TERC (שאורכו 451 [[נוקלאוטיד]]ים), שאינו [[תרגום (ביולוגיה)|מתורגם]] ונותר כ-RNA.
 
TERT כנובע משמו הוא [[רוורס טרנסקריפטאז]], שהיא משפחה של אנזימים המשעתקים DNA חד-גדילי על פי תבנית RNA חד-גדילי. תבנית ה-RNA אותה TERT משעתק לאחור היא TERC.
 
==ההשפעה על ההזדקנות והסרטן==
ישנן ראיות שונות לכך שהאנזים מצוי בכמות רבה בתאים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]], וכך, בנוסף למנגנונים שונים, הוא תורם לחיי הנצח שלהם.
 
== הערות שוליים ==