תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ספרות יפה: הגהה, עריכה
מ ←‏קונפליקט העבודה השכירה: קישורים פנימיים
שורה 229:
העסקתם של עובדים לא יהודים הייתה נושא אשר עורר מחלוקת רבה לכל אורך השנים. מייסדי התנועה הקיבוצית שאפו לגאול את האומה היהודית באמצעות העבודה, ומשום כך העסקתם של עובדים אשר אינם יהודים לביצוע משימות קשות לא תרמה להגשמת חזון זה. במהלך העשור השני של המאה ה-20 קיבוץ דגניה חיפש [[בנאי (מקצוע)|בנאי]]ם יהודים אשר יבנו את בתיהם ללא הצלחה. רק לאחר שהם לא הצליחו למצוא בנאים יהודים אשר יהיו מוכנים להסתכן במחלת המלריה אשר שררה באזורם החליטו חברי הקיבוץ להעסיק עובדים ערבים.
 
כיום, הקיבוצים השתנו באופן ניכר. רק כמחצית מן האנשים המועסקים במערכת הקיבוצית הם חברי הקיבוץ. עד סוף שנות השמונים חלק מהקיבוצים העסיקו עובדים [[עובדים פלסטינים בישראל|עובדים פלסטינים]]. בעשורים האחרונים העובדים ה[[תאילנדים]] החליפו אותם בעבודות הפיזיות הקשות ביותר בקיבוצים, אך בצידם רבים גם הערבים הישראלים. התאילנדים עובדים במגוון רב של תחומים בחקלאות ובמפעלים בקיבוצים וגם פיליפיניות מטפלות בקשישים בקיבוצים.
 
בנוסף לענפי הייצור, כיום קיבוצים רבים החלו לעבור גם לענפי [[תיירות]] ומתן שירותים. בקיבוץ [[חצרים]] ובקיבוץ [[נחשולים]] ישנם אפילו משרדי [[עורך דין|עורכי דין]]. כיום קיבוצים רבים מכילים חדרים להשכרה. יש המיועדים לקבוצות תלמידים בטיולי בתי ספר, אך רובם מיועדם לטיילים ובחלק מהקיבוצים יש גם [[בית מלון|מלונות]] יוקרתיים.