הבדלים בין גרסאות בדף "ברונו פונטקורבו"

מ
סקריפט החלפות (הייתה, תוכנית, פרסם)
מ (←‏ראשית דרכו: קישור)
מ (סקריפט החלפות (הייתה, תוכנית, פרסם))
 
==ראשית דרכו==
ברונו פונטקורבו נולד בשנת 1913 בעיר [[פיזה]] ב[[איטליה]] למשפחה [[יהודים|יהודית]] חילונית והיה בן דודו של [[אנצו סירני]]. בשנת [[1931]], בהיותו בן 18 נתקבל לקורס לפיזיקה ב[[אוניברסיטת רומא]] שהתנהל בהדרכתו של הפיזיקאי [[אנריקו פרמי]], מי שעתיד להיות לימים מאבות [[פצצת אטום|פצצת האטום]]. פונטקורבו הפך להיות מעוזריו הקרובים של פרמי והשתייך לקבוצת תלמידיו הנבחרים שכונתה אחר-כך [[הבחורים מוויה פניספרנה]], על שם הרחוב בו שכן המכון לפיזיקה שבו עבדו. בשנת [[1934]] נטל חלק בניסוי שערך פרמי שהוביל לגילוי [[ביקוע גרעיני|הביקוע הגרעיני]]. בשל חוקי האפליה נגד היהודים שיצאו באיטליה ה[[פשיזם|פשיסטית]] יצא פונטקורבו בשנת [[1936]] ל[[פריז]] לעבוד בממעבדתו של הפיזיקאי [[פרדריק ז'וליו-קירי]] חתן [[פרס נובל לכימיה]].
 
==בימי מלחמת העולם השנייה==
עם כניסת ה[[נאצים]] לפריז ביוני [[1940]] נמלט פונטקורבו ל[[ספרד]] ומשם הגיע ל[[ארצות הברית]] בה השיג עבודה בחברת [[נפט]] ב[[טולסה]] שבמדינת [[אוקלהומה]]. בשל דעותיו השמאליות לא נקרא פונטקורבו להצטרף ל[[פרויקט מנהטן]] בו פותחה [[נשק גרעיני|פצצת האטום]], אך בשנת [[1943]] הוא נקרא להצטרף למעבדת [[מונטריאול]] בקנדה שסייעה לפרויקט מנהטן. בקנדה הגיש פונטרורבו בקשה לקבלת אזרחות [[בריטניה|בריטית]].
 
==בתכניתבתוכנית האטום הבריטית ועריקתו==
לאחר שקיבל אזרחות בריטית יצא פונטקורבו בשנת [[1948]] ל[[בריטניה]] והצטרף לתכניתלתוכנית הגרעין הבריטית בתחנת הניסויים האטומית ב[[הרוול]]. בשנת [[1950]] הוא נתמנה לתפקיד ראש המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת [[ליברפול]] ואמור היה להתחיל בתפקידו בינואר [[1951]]. למרות המינוי, ב [[31 באוגוסט]] 1950, בהיותו בחופשה ב[[איטליה]] יצא עם אשתו הלנה מיאנה ושלושת ילדיו ל[[סטוקהולם]] ומשם המשיכו בדרכם ל[[פינלנד]]. בני המשפחה הוסעו במכונית של ה[[שגרירות]] הסובייטית לנמל ויצאו בספינה לברית המועצות.
 
==בברית המועצות==
עריקתו של פונטקורבו גרמה לדאגה בשרותי הביון של מדינות המערב שחששו מהעברת סודות הנשק הגרעיני לברית המועצות, לאחר שכחצי שנה קודם לכן ב [[1 במרץ]] 1950 הועמד לדין בארצות הברית מדען האטום הבכיר [[קלאוס פוקס]], ונמצא אשם בהעברת מידע גרעיני לסובייטים ונדון ל-14 שנות מאסר. החששות הופגו כאשר נתברר כי לפונטקורבו היתההייתה אך גישה מוגבלת למידע סודי.
 
בברית המועצות זכה פונט בכבוד רב, הוענקו לו זכויות היתר השמורים ל[[נומנקלטורה (אליטה)| נומנקלטורה]], חוג בכירי השלטון והמפלגה הקומוניסטית. הוא עבד במכון למחקר גרעיני בעיר [[דובנא]] צפונית למוסקבה. הוא עסק במחקר עיוני ובשנת [[1953]] הוענק לו פרס סטלין.
 
חמש שנים לאחר עריקתו, בפברואר [[1955]], נתן פונטקורבו בגלוי אישור לכך כי הוא נמצא בברית המועצות. .היה זה כשפירסםכשפרסם בשני העיתונים הסוביטיים השובים ביותר, [[פרבדה]], בטאון [[המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות]] ו[[איזבסטיה]], בטאון ממשלת ברית המועצות, מאמר פרי עטו הקורא לאיסור הנשק הגרעיני. במאמר הגדיר עצמו כ"פרופסור ובעל פרס סטלין". במקביל הופיע במסיבת עיתונאים בה הסביר את מניעיו לעזוב את המערב ולעבוד בברית המועצות. שנים רבות לא יצא פונטקורבו מברית המועצות. לראשונה עשה כן בשנת [[1978]] כאשר הגיע לביקור באיטליה ארץ הולדתו.
 
בשנת [[1958]] הוא נתקבל כחבר ב[[האקדמיה הרוסית למדעים]] וזכה לקבל פעמיים את "אות לנין".
*[[אלן מורהד]], '''מרגלי האטום''', הוצאת כתבים 1953.‬
 
==קישורים חיצוניםחיצוניים==
*[http://www.sciencephoto.com/image/227842/530wm/H4160377-Bruno_Pontecorvo,_Italian_physicist-SPL.jpg תמונתו] באתר sciencephoto.
*[http://www.jpress.org.il/Repository/getFiles.asp?Style=OliveXLib:LowLevelEntityToSaveGifMSIE_TAUHE&Type=text/html&Locale=hebrew-skin-custom&Path=DAV/1955/03/11&ChunkNum=-1&ID=Ar02700 ברונו פונטקורבו משמיע קולו] [[דבר (עיתון)|דבר]] 11.3.1955.