גסטפו – הבדלי גרסאות

שמו עורר פחד כבד בלב אזרחי גרמניה והארצות הכבושות, וגם כיום ידוע לשמצה ומסמל את המשטר הנאצי כולו, ומעבר לכך - משטרה בשלטון טוטליטרי.

הגסטפו הוקם בשנת [[1933]] ב[[פרוסיה]] על ידי [[הרמן גרינג]] (לימים מפקד ה[[לופטוואפה]] ושר האוצר הגרמני), וב-[[1934]] התמנה [[היינריך הימלר]] לסגנו. בפרוסיה הוא שימש כמעין סוכנות חקירות פדראליתפדרלית (כמו ה-[[FBI]] ב[[ארצות הברית]], רק עם סמכויות מצומצמות יותר). ב-[[1935]] מונה [[ריינהרד היידריך]] למפקדו. שנה לאחר מכן, ב-[[1936]], איחד הימלר, שקיבל אחריות על כל המשטרות בגרמניה, את הגסטפו עם ה[[משטרה בגרמניה הנאצית|קריפ"ו]] (משטרת הפלילים) למשטרת הביטחון, גם היא תחת פיקוד היידריך. אז התפרש הגסטפו לגרמניה כולה, התעצם, והחל להוות כלי חשוב בביצוע ה[[נאציזם|אידאולוגיה הנאצית]].

בשנת [[1939]] שונה מבנה זה, כשמשטרת הביטחון אוחדה עם שירות הביטחון ([[אס דה]]) של ה[[אס אס]] לכדי "[[המשרד הראשי לביטחון הרייך]]" בפיקוד היידריך. הגסטפו הפך למשרד 4 במשרד זה, ולמפקדו מונה [[היינריך מילר]] (לשעבר מפקד מחלקת אויבי המשטר). הוא חולק ל-14 מחלקות בנושאים שונים - לפי תפקיד או "אויב" מסוים. בין המחלקות החשובות היו ב'-4 לענייני פינויים ויהודים בפיקוד [[אדולף אייכמן]], לריגול נגדי בפיקוד [[ולטר שלנברג]]. שני מפקדים אלו היו חלק מגל מפקדים פנאטיים ששטף את הגסטפו במהלך איחודו עם ה[[אס דה]], והחליפו את העובדים הוותיקים והשמרנים שהיו בו ושלא הצטרפו ל"גל". מאוחר יותר צורפה לגסטפו גם משטרת הגבולות. למרות האיחוד ושיתוף הפעולה בין הגסטפו ל[[אס דה]], שררה יריבות ביניהם (בעידוד היידריך, מפקד שני הארגונים), שהגיעה עד לכדי תחרות על קצב החיסולים וכמותם.