סקר ארכאולוגי – הבדלי גרסאות

'''סקר ארכאולוגי''' הוא תהליך מחקר [[ארכאולוגיה|ארכאולוגי]] שנועד לתת אומדן של השרידים הארכאולוגיים בשטח נתון, באמצעים שונים. לעתים, מטרת הסקר הוא אומדןלמפות גסאת בלבדהאתרים של השטחהקיימים, עלכדרך מנתלקבל לאתרמושג מקוםעל בושטח כדאיגדול להשקיעוהיחסים משאביםבין ב[[חפירההאתרים ארכאולוגית]]הכלולים מורחבת,בתוכו. ולעתיםהסקר מהווהנותן הסקרמידע מטרהראשוני בפניעל עצמה,האתר כדרךומאפשר לקבללאתר מושגמקומות עלבהם שטחכדאי גדוללהשקיע והיחסיםמשאבים ביןב[[חפירה האתריםארכאולוגית]] הכלוליםמורחבת, בתוכו.

* סקר שטח - זהו הסקר הפשוט ביותר. עוברים על פני השטח הנתון, ברגל או ברכב, ומאתרים את הממצאים הגלויים על פני השטח. כך למשל היה [[יהודה שומרון וגולן - סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח]] שנערך אחרי [[מלחמת ששת הימים]] באזורים אלה: [[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]], [[השומרון]], ו[[הגולן]]. המטרה הייתה לסיים, מהר ככל האפשר, את מיפוי השרידים הארכאולוגיים הקיימים בטרם יבוצעו שינויים בשטח. במהלך הסקר נעשה איסוף של ממצאים מפני השטח, במיוחד [[חרס]]ים, המאפשרים [[טיפולוגיה (ארכאולוגיה)|טיפולוגיה]] גסה, המעידה על התקופות בהן היו האתרים מיושבים.

* [[חישה מרחוק]] הינו מונח כולל למגוון שיטות לאיסוף מידע מאזור נתון על פני [[כדור הארץ]] ללא מגע ישיר עימו, שמתבצע באמצעים [[מכניקה|מכניים]], [[אלקטרוניקה|אלקטרוניים]] ו[[אופטיקה|אופטיים]]. מטרת החישה היא גילוי וזיהוי של מטרות מסוגים שונים - החל מפעילות צבאית, דרך מדידת [[זיהום אוויר]] ועד גילוי [[נפט]]. תהליכים אלה משלבים ניתוח ממצאים ממוכן ואנושי. החישה מאפשרת גילוי עצמים עתיקים במעמקי הקרקע.

ב[[ארץ ישראל]] בוצעו סקרים ארכאולוגיים מאז [[המאה ה-19]]. [[הקרן לחקר ארץ ישראל]] הבריטית ערכה את [[סקר ארץ-ישראל המערבית]] שהיה הסקר הראשון במערבה של ארץ ישראל על ידי החוקרים [[קלוד קונדר]] (Conder) ו[[הוריישו קיצ'נר]] (Kitchener) בשנים 1870 – 1880. תוצאות הסקר פורסמו בתור מפה, שמפאת גודלה היה צורך לחלקה לעשרים וששה חלקים, בתוספת ל-6 ספרים, הכוללים תיאורים של המקומות הנראים במפה.

לאחר קום המדינה הציע [[שמואל ייבין]], המנהל הראשון של מחלקת העתיקות - היום [[רשות העתיקות]] - ל[[דוד בן-גוריון]] "לערוך סקר ארכאולוגי בשטח מדינת ישראל, כדי שבדורות הבאים ידע כל אחד במדינה מה צפון בשטח המדינה החדשה" . הביצוע עצמו הוטל בשנת 1964 על [[האגודה לסקר ארכאולוגי של ישראל]] . תפקידה היה לבצע סקר ארכאולוגי מקיף של מדינת ישראל.

סקר חשוב שנערך מטעם האגודה לסקר ארכאולוגי של ישראל היה "סקר חרום" - יהודה שומרון וגולן - סקר ארכאולוגי בשנת תשכ"ח - בו עברו חוקרים על יהודה, שומרון והגולן אשר עברו לשליטת מדינת ישראל בשנת 1967. תוצאות הסקר פורסמו בשנת 1972 ומשמשות עד היום מקור מידע בסיסי על האתרים הארכאולוגיים בארץ ישראל בשלושת האזורים. לאחר מכן בוצעו סקרים משלימים באזורים : ה[[גולן]], הרי [[השומרון]], צפון [[חצי האי סיני]] ובאתרים היהודיים בדרום [[הר חברון]].

'''סקר הר מנשה''' נערך על ידי [[אדם זרטל]] בנחלת [[שבט מנשה]]. הסקר כולל שישה כרכים בעברית (לפי אזורי משנה), מתוכם פורסמו ארבעה, וכן שני כרכים באנגלית.

בתאור ההתפתחות היישובית של אתרי האזור, הסקר עושה שימוש במקורות [[היסטוריה|היסטוריים]] ו[[מקרא|מקראיים]]יים. יתרון גדול היה לסקר זה: העובדה כי רוב השטח אינו מיושב ונשמרו בו עתיקות מתקופות קודמות. יעידו על כך הנתונים על מספר התושבים המובא ברבים מן האתרים.

*[http://www.antiquities.org.il/survey/newmap.asp הסקר הארכאולוגי של ישראל] באתר ברשות העתיקות