דניאל לסקר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 93.172.234.93 (שיחה) לעריכה האחרונה של Nachum
מ בוט החלפות: שנייה\1, \1קובצי, \1עלייתו\2, תאולוג
שורה 3:
 
== חייו ==
נולד בעיר פלינט שב[[מישיגן]], וגדל ב[[ניו ג'רזי]]. למד במחלקה ללימודי [[המזרח הקרוב]] ויהדות ב[[אוניברסיטת ברנדייס]] לתואר ראשון, שני ושלישי וגם היה סטודנט אורח באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת ה[[דוקטור]] שלו, בהנחייתו של פרופ' [[אלכסנדר אלטמן]], בנושא: "Jewish Philosophical Polemics Against Christianity in the Middle Ages", דנה בצדדים הפילוסופיים של [[הפולמוס היהודי-נוצרי]]. ספר באותה כותרת יצא לאור ב-1977 (מהדורה שניהשנייה, 2007). את ההשפעות הגדולות על דרכי חשיבתו ינק מאביו, הרב אברהם לסקר,‏‏ וממורו פרופ' אלטמן. תחומי התמחותו הם, בין היתר, הפולמוס היהודי-נוצרי ב[[ימי הביניים]], רבי [[יהודה הלוי]], וה[[קראים]]‏‏.
 
הוא נשוי ואב לחמישה ילדים.
 
== עבודתו ==
פרופ' לסקר מופקד על ה[[קתדרה (אקדמיה)|קתדרה]] ע"ש נורברט בלשנר לערכי היהדות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הוא מלמד [[פילוסופיה יהודית]] ב[[ימי הביניים]] במחלקה ל[[מחשבת ישראל]] ע"ש גולדשטיין-גורן ב[[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]]. הוא מלמד באוניברסיטת בן-גוריון מאז עליתועלייתו ארצה ב-1978 ושימש בתפקידים שונים כולל ראש המחלקה למספר שנים. בנוסף ל[[אוניברסיטת בן-גוריון]], הוא לימד באוניברסיטאות מובילות בחו"ל : [[ייל]], [[פרינסטון]], [[טורונטו]], מדינת אוהיו, [[טקסס]], [[וושינגטון]], בוסטון קןלג', [[ישיבה יוניברסיטי]], קווינס קולג' ועוד.
 
נושאים נוספים בהם הוא מתעניין הם [[הלוח העברי]] והיחס בין הרפואה המודרנית וההלכה.
 
במהלך עבודתו פרסם חמישה ספרים ולמעלה ממאה וחמישים מאמרים ב[[כתב עת|כתבי עת]], בקבציבקובצי מאמרים, בדברי כנסים ובאנציקלופדיות.
 
==הישגיו המדעיים==
בתחום הפולמוס היהודי-נוצרי הראה פרופ' לסקר שיש קשר הדוק בין הפילוסופיה הביניימית לבין הפולמוס. מלבד השימוש הרב בטענות פילוסופיות לקדם דוקטרינות תיאולוגיותתאולוגיות ולהפריך אמונות דתיות מתחרות, יחסי הגומלין בין הפולמוס והפילוסופיה היו חזקים. מניעים פולמוסיים השפיעו רבות על עמדות פילוסופיות ורוב המתפלמסים התעניינו בפולמוס ורוב המתפלמסים התעניינו בפילוסופיה. במחקריו על הפילוסופיה הקראית, הראה פרופ' לסקר שהדעה הרווחת שהוגים קראים נשארו נאמנים לדפוסי המחשבה מושאלים מהכלאם המוסלמי כשהיהדות הרבנית עברה לפילוסופיה אריסטוטלית אינה מדויקת.
גם בפילוסופיה קראית היו תמורות והתפתחויות לאורך השנים.
פרופ' לסקר גם פועל רבות לקדם את נושא חקר הקראות בכל התחומים והתקופות, למשל קראות מזרח אירופה בעת החדשה המוקדמת.