צבא הלבאנט – הבדלי גרסאות

'''צבא הלבאנט''' (Armée du Levant) הוא כינוי לכוחות המזוייניםהמזוינים שהקימה ממשלת [[הרפובליקה הצרפתית השלישית]] ולאחריה [[צרפת של וישי]], בשטחי [[סוריה]] ו[[לבנון]] בתקופה בה שלטה צרפת במדינות אלו מכוח המנדט של [[חבר הלאומים]], בין [[1920]] ל-[[1941]].

בסמוך לאחר הכיבוש הוקם כוח שכונה על ידי הצרפתים "הלגיון הסורי". כוח זה כלל יחידות רגלים ופרשים וגוייסוגויס בעיקר מקרב המיעוטים האתניים בסוריה עצמה. לאחר [[המרד הדרוזי]] אורגן הלגיון הסורי מחדש ונקרא "הפלוגות המיוחדות של הלבאנט" (Troupes Speciales du Levant). יחידות אלו חוזקו בידי יחידות קולוניאליות של צבא צרפת מצפון אפריקה, מ[[סנגל]] ומ[[לגיון הזרים]]. כוח זה, שכונה "צבא הלבאנט" היה אחראי על שמירת הסדר בסוריה ובלבנון בתקופה שבין המלחמות.

בגיוס הכוח נמנעו הצרפתים מלגייס את המוסלמים ה[[סונים]] שהיוו 65% מאוכלוסיית סוריה. לכוח גוייסוגויסו במיוחד [[דרוזים]], נוצרים, [[צ'רקסים]] ו[[עלאווים]]. בין [[1926]] ל-[[1939]] כלל כוח זה כעשר פלוגות חיל רגלים, שגוייסושגויסו במיוחד מקרב העלאווים, ארבע פלוגות פרשים, שגוייסושגויסו במיוחד מקרב הדרוזים והצ'רקסים, שלוש מחלקות רכובות על [[גמל|גמלים]], הנדסה קרבית, מספר כלי רכב משוריינים, ויחידות תחזוקה. בנוסף לכך הוחזקו תשע מחלקות של חיל רגלים לבנוני, ו-22 מחלקות של חיל רגלים רכוב, שהורכב מדרוזים, צ'רקסים ו[[כורדים]], ששימשו גם כ[[משטרה צבאית]] למטרות בטחוןביטחון פנים, והוצבו בעיקר באזורים בהם גוייסוגויסו. ב-[[1938]] מנו "הפלוגות המיוחדות" כ-10,000 איש, מתוכם 306 קצינים שרק 88 מהם היו צרפתים. ב[[חומס]] הוקמה אקדמיה צבאית (École Militaire) שאימנה את המתנדבים הלבנונים והסורים.