שבת בקיבוץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מ בוט החלפות: הייתה, אידאל, אידאולוג, גרסה
שורה 21:
'''שבת בקיבוץ''' היא [[ציור]] מעשה ידי האמן ה[[ישראלי]] [[יוחנן סימון]] משנת [[1944]] בסגנון [[ריאליזם]] סוציאליסטי. היצירה דומה בסיגנונה ליצירות אמנות [[ברית המועצות|סובייטיות]] מאותה תקופה.
 
היצירה מתארת את "השדה הגדול" ב[[קיבוץ]] [[גן שמואל]] בו התגורר האמן. סימון נחשב לאמן חברתי ולציוריו היו מסרים חברתיים סוציאליסטים אידיאולוגייםאידאולוגיים. מטרת הציורים היתההייתה להציג את חבר הקיבוץ כאידיאלכאידאל.
 
המסר המרכזי המתואר בציור "שבת בקיבוץ" הוא האידיליה המשפחתית של חברי הקיבוץ. הציור מציג את חברי הקיבוץ כמשפחה אחת של פועלים עובדים. לא ניתן לראות ביצירה את פני האנשים שכן האינדווידואליות שלהם אינה חשובה; החשוב הוא הקשר ביניהם כקולקטיב, והקירבה שלהם לאדמה ולקיבוץ. הציור מציג את חברי הקיבוץ נחים יחד בשבת, ובכך מנסה להציג אידיליה של החברה הקיבוצית כולה, תוך הצגת הרמוניה בין החברים לבין עצמם ובין חברי הקיבוץ לטבע סביבם.
 
יצירה מאוחרת יותר, משנת [[1947]], מציגה את אותו נושא. בגירסאבגרסה זו שם סימון דגש דווקא על ההורים בקיבוץ המשחקים עם ילדיהם. ברקע התמונה ניתן לראות סוסים ועגלה. ביצירה זו [[קומפוזיציה]] [[פירמידה|פירמידלית]]. דמות האב המרכיב את בנו על כתפיו או מרים אותו באוויר הופיע ביצירות נוספות מאוחרות יותר של סימון, ומעלות אסוציאציה של [[הנפת העומר|הנפת עומר]] או [[קורבן]] - ובכך מציג סימון את הילדים כתוצרת נוספת של הקיבוץ.
 
שתי היצירות עושות שימוש בצבעים חמים - בעיקר צבעי [[חום (צבע)|חום]] ומעט [[ירוק]], המסמלים את הקירבה לאדמה ולטבע. ברקע שתי היצירות ניתן לראות מבנים האופיינים לקיבוץ, ואת עצי ה[[ברוש]]ים הצומחים בו.