ממשלת ישראל העשרים ותשע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ציוני דרך ומדיניות: העברה מהליכוד תוך מחיקת חלקים כפולים, לא רלוונטיים, מוטים ו/או לא נכונים
שורה 152:
ב-[[2002]], לנוכח המצב הביטחוני הקשה ב[[אינתיפאדת אל-אקצא]], פרשו אנשי [[איחוד לאומי-ישראל ביתנו]], והצטרפו מפלגות [[מפלגת גשר|גשר]] ו[[מפד"ל]] לקואליציה.
 
במישור הביטחוני נקט תחילה שרון מדיניות של איפוק יחסי ולא החמיר במידה ניכרת את הצעדים הצבאיים בהם נקטה ישראל כנגד האינתיפאדה. ואולם בעקבות [[הפיגוע במלון פארק]] ב-[[27 במרץ]] [[2002]] ([[ליל הסדר]] [[ה'תשס"ב]]) שהיווה את שיאו חודש [[מרץ השחור]] בו נרצחו 105 ישראלים בפיגועים, יזמה הממשלה את [[מבצע חומת מגן]] ולאחריו [[מבצע דרך נחושה]], שהובילו להשתלטות מלאה של ישראל על ערי הגדה, ולשיפור ניכר במצב הביטחוני. באפריל [[2002]] החליטה הממשלה על הקמת [[גדר ההפרדה]] כדי למנוע כניסת מחבלים לשטח ישראל.
[[מבצע חומת מגן]] ועוד יותר [[מבצע דרך נחושה]] אשר סיימו את מדיניות האיפוק של ישראל היו חלק מהסיבות שהביאו להתפררות ממשלת האחדות, לאחר שההצדקה לקיומה, המצב הביטחוני הקשה בתחילת [[2002]], נחלש בעקבות השיפור היחסי במצב הביטחוני. בנוסף לכך, מצב המשק הידרדר משמעותית ואחרי [[מבצע חומת מגן]], אף הוצגה ב־[[25 באפריל]] [[2002]] תוכנית חירום כלכלית שכונתה [http://www.mof.gov.il/budget2002/magen2002.htm חומת מגן כלכלית].
 
אל מול התעצמותו ההולכת וגוברת של [[חזבאללה]] ב[[דרום לבנון]] וההתקפות המזדמנות על מוצבי צה"ל לאורך הגבול, העדיפה הממשלה שלא להגיב בצורה תקיפה, מתוך רצון שלא להיגרר ללחימה בשתי חזיתות. ב-[[29 בינואר]] [[2004]] אף נערכה עסקת חילופי השבויים עם חיזבאלה בתמורה לגופות שלושת חללי [[חטיפת החיילים בהר דב|אירוע החטיפה בהר דב]] והחזרתו של [[אלחנן טננבאום]], עסקה שזכתה לביקורת רבה. כעבור מספר שנים היו שהאשימו מדיניות זו של הממשלה בראשות שרון ביצירת התנאים שהובילו ל[[מלחמת לבנון השנייה]]. מנגד אחרים טוענים שלנוכח המשבר הביטחוני והכלכלי הקשה שגרמה האינתיפאדה, היה צורך ממשי לרכז את מירב המאמצים בבלימת [[טרור פלסטיני|הטרור הפלסטיני]] ו[[פיגוע התאבדות|פיגועי ההתאבדות]], מה גם שלמרות הלחימה הספורדית על קו הגבול, אזור הצפון היה שליו יחסית באותן השנים וזכה לפריחה תיירותית.
 
במישור הכלכלי המיתון החמור אליו נקלעה המדינה הלך והחריף, ובכירי המשק הביאו תרעומת על כך שהממשלה אינה נוקטת בצעדים הנדרשים לנוכח עומק המשבר. תגובתה של הממשלה שלא יכלה להתעלם מהביקורת לאורך זמן התבטאה לבסוף בצמצום מתון בהוצאות הממשלתיות, אך זו לא נתפסה כהולמת מספיק בשווקים הכלכליים, והיו שהביעו חששות מקריסה אפשרית של הכלכלה הישראלית. אחרי [[מבצע חומת מגן]], אף הוצגה ב־[[25 באפריל]] [[2002]] תוכנית חירום כלכלית שכונתה חומת מגן כלכלית{{הערה|[http://www.mof.gov.il/budget2002/magen2002.htm חומת מגן כלכלית]}}.
 
ב[[נובמבר]] [[2002]] התפטרו שרי [[מפלגת העבודה]]. רה"מ שרון מינה מחליפים לשרי המפלגה, הבולטים שבהם: [[בנימין נתניהו]] במקום [[שמעון פרס]] במשרד החוץ ו[[שאול מופז]] (חרף הביקורת הרבה למינוי בשל תקופת הצינון הקצרה, רק 4 חודשים לאחר פרישת מופז מ[[צה"ל]]) במקום [[בנימין בן אליעזר]], בתפקיד [[משרד הביטחון|שר הביטחון]]. למרות שמינה מחליפים בחר שרון לגשת לבחירות.