ממשלת ישראל העשרים ותשע

ממשלת שרון הראשונה (2001-2003)

ממשלת ישראל העשרים ותשע, שנקראה גם "ממשלת שרון הראשונה", בראשותו של אריאל שרון מהליכוד, הוקמה לאחר שזכה ברוב גדול בבחירות הישירות לראשות הממשלה בשנת 2001, וקיבלה את אמון הכנסת החמש עשרה. הממשלה כיהנה מ-7 במרץ 2001 ועד 28 בפברואר 2003.

ממשלת ישראל העשרים ותשע
ממשלת ישראל ה-29 בראשות אריאל שרון בבית נשיא המדינה משה קצב. יושבים מימין לשמאל: משה קצב ואריאל שרון. עומדים בשורה הראשונה, מימין לשמאל: מזכיר הממשלה גדעון סער, לימור לבנת, עוזי לנדאו, רחבעם זאבי, שמואל אביטל, נסים דהן, צחי הנגבי, אליהו סויסה, מתן וילנאי, דני נוה, סאלח טריף, ראובן ריבלין ואביגדור ליברמן.
עומדים בשורה השנייה, מימין לשמאל: אפרים סנה, שלום שמחון, שלמה בניזרי, בנימין בן אליעזר, נתן שרנסקי, שמעון פרס, אלי ישי, סילבן שלום, מאיר שטרית, רענן כהן, ציפי לבני ואשר אוחנה.
מידע כללי
7 במרץ 200128 בפברואר 2003 (שנתיים)
תחום שיפוט ישראלישראל ישראל
ראש ממשלה אריאל שרון
מפלגה שולטת הליכוד
סיעות הקבינט הליכוד, ישראל אחת, ש"ס, איחוד לאומי-ישראל ביתנו, מפד"ל, ישראל בעלייה, מפלגת המרכז, גשר, עם אחד
מספר שרים 24 בהקמתה. 34 לאורך כל התקופה.
הקבינט הקודם ממשלת ישראל העשרים ושמונה
הקבינט הבא ממשלת ישראל השלושים

הרכב הכנסת החמש עשרה ערב הקמת הממשלה ותוצאות הבחירות לראשות הממשלה

עריכה
סיעה ראש הסיעה מנדטים מושב הערות
ישראל אחת אהוד ברק 23 קואליציה
הליכוד אריאל שרון 19 קואליציה
ש"ס אלי ישי 17 קואליציה
מרצ יוסי שריד 10 אופוזיציה
איחוד לאומי-ישראל ביתנו רחבעם זאבי 7 קואליציה
שינוי יוסף לפיד 6 אופוזיציה
מפד"ל יצחק לוי 5 קואליציה
יהדות התורה מאיר פרוש 5 קואליציה
ישראל בעלייה נתן שרנסקי 4 קואליציה
מפלגת המרכז יצחק מרדכי 3 אופוזיציה
  • פרשו שלושה חברי כנסת והקימו את סיעת הדרך החדשה
  • בהמשך כהונת הכנסת פרשו שני חברי כנסת והצטרפו לליכוד
רע"ם עבד אל-מאלכ דהאמשה 3 אופוזיציה
חד"ש מוחמד ברכה 3 אופוזיציה
גשר דוד לוי 3 אופוזיציה
  • פרשו מישראל אחת
הדרך החדשה אמנון ליפקין-שחק 3 קואליציה
עם אחד עמיר פרץ 2 אופוזיציה
המפלגה הלאומית הערבית 2 אופוזיציה
  • פרשו מרע"ם
הבחירה הדמוקרטית רומן ברונפמן 2 אופוזיציה
  • פרשו מישראל בעליה
בל"ד עזמי בשארה 1 אופוזיציה
תע"ל אחמד טיבי 1 אופוזיציה
  • פרש מבל"ד
חרות מיכאל קליינר 1 אופוזיציה
  • פרש מהאיחוד הלאומי
מועמד מספר קולות אחוז מהקולות
אריאל שרון 1,698,077 62.39%
אהוד ברק 1,023,944 37.61%

הקמת הממשלה

עריכה

לאחר שניצח בבחירות הוטלה על שרון מלאכת הרכבת הממשלה. מכיוון שהליכוד קיבל רק 19 מנדטים בבחירות לכנסת החמש עשרה, הוקמה ממשלת אחדות לאומית רחבה, שכללה את: ישראל אחת ששינתה את שמה להעבודה-מימד, ש"ס, ישראל בעלייה, האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו, יהדות התורה, ושלושה מפורשי מפלגת המרכז: רוני מילוא (שהקים את סיעת לב, והצטרף לליכוד במהלך הקדנציה), דן מרידור (שהצטרף לליכוד עם סיום הקדנציה) ודליה רבין-פילוסוף (שהקימה את סיעת הדרך החדשה, והתמזגה עם העבודה-מימד).

הרכבת ממשלה רבת ניגודים כזו התאפשרה, בעיקר כמעין ממשלת חירום עקב המשבר הביטחוני והכלכלי הקשה בו הייתה נתונה מדינת ישראל, בעקבות פריצתה של האינתיפאדה השנייה. ראש האופוזיציה לממשלה היה יוסי שריד, יו"ר מרצ.

ציוני דרך ומדיניות

עריכה

ב-2002, לנוכח המצב הביטחוני הקשה באינתיפאדה השנייה, פרשו אנשי איחוד לאומי-ישראל ביתנו, והצטרפו מפלגות גשר ומפד"ל לקואליציה.

במישור הביטחוני נקט תחילה שרון מדיניות של איפוק יחסי ולא החמיר במידה ניכרת את הצעדים הצבאיים בהם נקטה ישראל כנגד האינתיפאדה. אולם, בעקבות הפיגוע במלון פארק ב-27 במרץ 2002 (ליל הסדר ה'תשס"ב), אשר חודש מרץ השחור היווה את שיאו, כאשר במהלכו נרצחו 105 ישראלים בפיגועים, יזמה הממשלה את מבצע חומת מגן ולאחריו מבצע דרך נחושה, שהובילו להשתלטות מלאה של ישראל על ערי הגדה, ולשיפור ניכר במצב הביטחוני. באפריל 2002 החליטה הממשלה על הקמת גדר ההפרדה כדי למנוע כניסת מחבלים לשטח ישראל.

אל מול התעצמותו ההולכת וגוברת של חזבאללה בדרום לבנון וההתקפות המזדמנות על מוצבי צה"ל לאורך גבול הצפון, העדיפה הממשלה שלא להגיב בצורה תקיפה, מתוך רצון שלא להיגרר ללחימה בשתי חזיתות. ב-29 בינואר 2004 אף נערכה עסקת חילופי השבויים עם חזבאללה בתמורה לגופות שלושת חללי אירוע החטיפה בהר דב והחזרתו של אלחנן טננבאום, עסקה שספגה ביקורת ציבורית קשה. כעבור מספר שנים היו שהאשימו כי מדיניות זו של הממשלה בראשות שרון ייצרה את התנאים שהובילו למלחמת לבנון השנייה. מנגד, אחרים טוענים שלנוכח המשבר הביטחוני והכלכלי הקשה שגרמה האינתיפאדה, היה צורך ממשי לרכז את מירב המאמצים בבלימת הטרור הפלסטיני ופיגועי ההתאבדות, מה גם שלמרות הלחימה הספורדית על קו הגבול, אזור הצפון היה שליו יחסית באותן השנים וזכה לפריחה תיירותית.

במישור הכלכלי המיתון החמור אליו נקלעה המדינה הלך והחריף, ובכירי המשק הביעו תרעומת על כך שהממשלה אינה נוקטת בצעדים הנדרשים לנוכח עומק המשבר. תגובתה של הממשלה, אשר לא יכלה להתעלם מהביקורת לאורך זמן התבטאה לבסוף בצמצום מתון בהוצאות הממשלתיות, אך זו לא נתפסה כהולמת מספיק בשווקים הכלכליים, והיו שהביעו חששות מקריסה אפשרית של הכלכלה הישראלית. אחרי מבצע חומת מגן אף הוצגה ב־25 באפריל 2002 תוכנית חירום כלכלית שכונתה חומת מגן כלכלית.[1]

בנובמבר 2002 התפטרו שרי מפלגת העבודה. רה"מ שרון מינה מחליפים לשרי המפלגה, הבולטים שבהם: בנימין נתניהו במקום שמעון פרס במשרד החוץ ושאול מופז (חרף הביקורת הרבה למינוי בשל תקופת הצינון הקצרה, רק 4 חודשים לאחר פרישת מופז מצה"ל) במקום בנימין בן אליעזר, בתפקיד שר הביטחון. אף על פי שמינה מחליפים, בחר שרון להקדים את הבחירות.

סיעות הקואליציה

עריכה
סיעה מושבים בכנסת שרים בממשלה משרדי השרים משרדי סגני השרים כניסה לממשלה יציאה מן הממשלה הערות
סיעות הקואליציה ביום כינון הממשלה
הליכוד 19←21[2] 11 משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, המשרד לאיכות הסביבה, משרד הביטחון, המשרד לביטחון פנים, משרד החוץ, משרד החינוך, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד המשפטים, המשרד לקליטת עלייה, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, משרד התחבורה, משרד התעשייה והמסחר, משרד התקשורת, 2 שרים בלי תיק המשרד לביטחון הפנים, משרד התשתיות הלאומיות 7 במרץ 2001 28 בפברואר 2003
ישראל אחת
העבודה-מימד
23←25[3] 8 משרד הביטחון, משרד החוץ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד המדע, התרבות והספורט, משרד התחבורה, משרד התעשייה והמסחר, 2 שרים בלי תיק משרד הביטחון, משרד החוץ, משרד התחבורה, משרד התעשייה והמסחר 2 בנובמבר 2002
ש"ס 17 5 משרד הבריאות, משרד הפנים, משרד העבודה והרווחה, המשרד לענייני דתות, השר לענייני ירושלים במשרד רה"מ משרד האוצר, משרד החינוך, משרד העבודה והרווחה,
משרד הפנים
7 במרץ 2001 23 במאי 2002
  • השרים וסגני השרים מטעם הסיעה פוטרו עקב אי תמיכתם בחוק תוכנית החירום הכלכלית (למעט השר לענייני דתות שלא היה חבר כנסת); מאוחר יותר חזרו לממשלה.[5]
3 ביוני 2002 28 בפברואר 2003
איחוד לאומי-ישראל ביתנו 7 2 משרד התיירות, משרד התשתיות הלאומיות משרד ראש הממשלה 7 במרץ 2001 14 במרץ 2002
ישראל בעליה 4 1 משרד הבינוי והשיכון המשרד לקליטת עלייה 28 בפברואר 2003
עם אחד 2 1 שר בלי תיק - 22 בפברואר 2002
  • פרשה מהקואליציה עקב התנגדותה לתקציב 2002.[7]
דרך חדשה[8] 1 0 - משרד הביטחון 7 במאי 2001
סיעות שהצטרפו לקואליציה לאחר כינון הממשלה
יהדות התורה[9] 5 0 - משרד הבינוי והשיכון,

משרד החינוך

27 במרץ 2001 20 במאי 2002
24 ביולי 2002 28 בפברואר 2003
מפלגת המרכז[9] 5←3[10] 2 המשרד לשיתוף פעולה אזורי, שר בלי תיק - 29 באוגוסט 2001
מפד"ל[9] 5 2 משרד התשתיות הלאומיות, משרד התיירות, 2 שרים בלי תיק - 8 באפריל 2002
גשר 3←2[11] 1 שר בלי תיק - 30 ביולי 2002
  • פרשה מהקואליציה עקב התנגדותה להצעת התקציב ל-2003.[12]
מספר הח"כים החברים בקואליציה:
  • 73 ח"כים עם כינון הממשלה (7 במרץ 200127 במרץ 2001)
  • 78 ח"כים אחרי הצטרפות סיעת יהדות התורה (27 במרץ 200129 באוגוסט 2001)
  • 83 ח"כים אחרי הצטרפות סיעת המרכז (29 באוגוסט 2001 - 22 בפברואר 2002)
  • 81 ח"כים אחרי פרישת סיעת עם אחד (22 בפברואר 2002 - 14 במרץ 2002)
  • 74 ח"כים אחרי פרישת סיעת איחוד לאומי-ישראל ביתנו (14 במרץ 2002 - 8 באפריל 2002)
  • 82 ח"כים אחרי הצטרפות סיעות המפד"ל וגשר (8 באפריל 2002 - 23 במאי 2002)
  • 60 ח"כים אחרי הדחת סיעות ש"ס ויהדות התורה (23 במאי 2002 - 3 ביוני 2002)
  • 77 ח"כים אחרי חזרת סיעת ש"ס (3 ביוני 2002 - 24 ביולי 2002)
  • 82 ח"כים אחרי חזרת סיעת יהדות התורה (24 ביולי 2002 - 30 ביולי 2002)
  • 80 ח"כים אחרי פרישת סיעת גשר (30 ביולי 2002 - 2 בנובמבר 2002)
  • 55 ח"כים אחרי פרישת סיעת העבודה - מימד (2 בנובמבר 2002 - 17 בפברואר 2003)
  • 62 ח"כים אחרי השבעת הכנסת השש עשרה ועד סוף הכהונה (17 בפברואר 2003 - 28 בפברואר 2003)

הרכב הממשלה

עריכה

עם כינונה היו בממשלה 26 שרים. באוגוסט 2001 הצטרפו רוני מילוא ודן מרידור ממפלגת המרכז ומספר השרים עלה ל-28. בינואר 2002 התפטר סאלח טריף שהועמד לדין ובפברואר 2002 פרש שמואל אביטל, כך שמספר השרים חזר ל-26. במרץ 2002 פרשו שני שרי איחוד לאומי-ישראל ביתנו ובאפריל 2002 נכנסו שני שרי המפד"ל וכן דוד לוי מגשר, כך שמספר השרים עמד על 27. בנובמבר 2002 עזבו ששת שרי ישראל אחת שנותרו בממשלה (רענן כהן התפטר עוד באוגוסט) ובמקומם צורפו בנימין נתניהו ושאול מופז, כך שמספר השרים עמד בתום כהונת הממשלה על 22.

מתוך 34 השרים שכיהנו בממשלה, 21 כיהנו בעבר בממשלה (שרון, ישי, פרס, שלום, בן-אליעזר, שרנסקי, נתניהו, לבנת, דוד לוי, וילנאי, שטרית, בניזרי, סנה, הנגבי, זאבי, יצחק לוי, איציק, סויסה, מילוא, רענן כהן, מרידור) ו-13 שרים כיהנו לראשונה בממשלה כלשהי (ליברמן, איתם, אוחנה, אלון, נוה, דהן, טריף, לנדאו, לבני, ריבלין, מופז, שמחון, אביטל)

הליכוד עבודה-מימד ש"ס איחוד לאומי - ישראל ביתנו מפד"ל יהדות התורה ישראל בעליה מפלגת המרכז גשר עם אחד
פער בין כהונותיהם של שרים שונים באותו המשרד, משמעו מילוי מקום על ידי ראש הממשלה
ממשלת ישראל העשרים ותשע
י"ב באדר ה'תשס"א - כ"ו באדר א' ה'תשס"ג | 7 במרץ 2001 - 28 בפברואר 2003
משרד שר/ה סיעה כהונה
שרי הממשלה
משרד ראש הממשלה   ראש הממשלה

אריאל שרון

הליכוד 7 במרץ 2001 - 28 בפברואר 2003
המשרד לקליטת העלייה
משרד האוצר   סגן ראש הממשלה

סילבן שלום

הליכוד 7 במרץ 2001 - 28 בפברואר 2003
המשרד לאיכות הסביבה   צחי הנגבי הליכוד 7 במרץ 2001 - 28 בפברואר 2003
משרד הביטחון   בנימין בן אליעזר ישראל אחת 7 במרץ 2001 - 2 בנובמבר 2002
עבודה-מימד
  שאול מופז הליכוד 4 בנובמבר 2002 - 28 בפברואר 2003
המשרד לביטחון הפנים   עוזי לנדאו הליכוד 7 במרץ 2001 - 28 בפברואר 2003
משרד הבינוי והשיכון   סגן ראש הממשלה

נתן שרנסקי

ישראל בעליה 7 במרץ 2001 - 28 בפברואר 2003
משרד הבריאות   נסים דהן ש"ס 7 במרץ 2001 - 23 במאי 2002

3 ביוני 2002 - 28 בפברואר 2003

משרד החוץ   סגן ראש הממשלה

שמעון פרס

ישראל אחת 7 במרץ 2001 - 2 בנובמבר 2002
עבודה-מימד
  בנימין נתניהו הליכוד
לא ח"כ
6 בנובמבר 2002 - 28 בפברואר 2003
משרד החינוך   לימור לבנת הליכוד 7 במרץ 2001 - 28 בפברואר 2003
משרד החקלאות ופיתוח הכפר   שלום שמחון ישראל אחת 7 במרץ 2001 - 2 בנובמבר 2002
עבודה-מימד
  ציפי לבני הליכוד 17 בדצמבר 2002 - 28 בפברואר 2003
משרד המדע, התרבות והספורט   מתן וילנאי ישראל אחת
עבודה-מימד
לא ח"כ
7 במרץ 2001 - 2 בנובמבר 2002
  לימור לבנת הליכוד 15 בדצמבר 2002 - 28 בפברואר 2003
משרד המשפטים   מאיר שטרית הליכוד 7 במרץ 2001 - 28 בפברואר 2003
משרד העבודה והרווחה   שלמה בניזרי ש"ס 7 במרץ 2001 - 23 במאי 2002

3 ביוני 2002 - 28 בפברואר 2003

המשרד לענייני דתות   אשר אוחנה ש"ס
לא ח"כ
7 במרץ 2001 - 28 בפברואר 2003
משרד הפנים   סגן ראש הממשלה

אלי ישי

ש"ס 7 במרץ 2001 - 23 במאי 2002

3 ביוני 2002 - 28 בפברואר 2003

המשרד לשיתוף פעולה אזורי   ציפי לבני הליכוד 7 במרץ 2001 - 29 באוגוסט 2001
  רוני מילוא מפלגת המרכז 29 באוגוסט 2001 - 28 בפברואר 2003
הליכוד
משרד התחבורה   אפרים סנה ישראל אחת 7 במרץ 2001 - 2 בנובמבר 2002
עבודה-מימד
  צחי הנגבי הליכוד 15 בדצמבר 2002 - 28 בפברואר 2003
משרד התיירות   רחבעם זאבי

נרצח בכהונתו

איחוד לאומי-ישראל ביתנו 7 במרץ 2001 - 17 באוקטובר 2001
  בנימין אלון איחוד לאומי-ישראל ביתנו 31 באוקטובר 2001 - 14 במרץ 2002
  ראש הממשלה

אריאל שרון

הליכוד 14 במרץ 2002 - 18 בספטמבר 2002
  יצחק לוי מפד"ל 18 בספטמבר 2002 - 28 בפברואר 2003
משרד התעשייה והמסחר   דליה איציק ישראל אחת 7 במרץ 2001 - 2 בנובמבר 2002
עבודה-מימד
  דני נוה הליכוד 15 בדצמבר 2002 - 28 בפברואר 2003
השר המקשר בין הממשלה לכנסת 7 במרץ 2001 - 28 בפברואר 2003
משרד התקשורת   ראובן ריבלין הליכוד 7 במרץ 2001 - 28 בפברואר 2003
משרד התשתיות הלאומיות   אביגדור ליברמן איחוד לאומי-ישראל ביתנו 7 במרץ 2001 - 14 במרץ 2002
  ראש הממשלה

אריאל שרון

הליכוד 14 במרץ 2002 - 18 בספטמבר 2002
  אפי איתם מפד"ל 18 בספטמבר 2002 - 28 בפברואר 2003
שר במשרד ראש הממשלה לענייני ירושלים   אליהו סויסה ש"ס 7 במרץ 2001 - 23 במאי 2002

3 ביוני 2002 - 28 בפברואר 2003

שר בלי תיק הממונה על רשות השידור   רענן כהן ישראל אחת 7 במרץ 2001 - 18 באוגוסט 2002
עבודה-מימד
שר בלי תיק לענייני מודיעין   דן מרידור מפלגת המרכז 29 באוגוסט 2001 - 28 בפברואר 2003
שר בלי תיק לענייני תיאום חברתי   שמואל אביטל עם אחד
לא ח"כ
7 במרץ 2001 - 22 בפברואר 2002
שר/ה בלי תיק   סאלח טריף ישראל אחת 7 במרץ 2001 - 29 בינואר 2002
עבודה-מימד
  ציפי לבני הליכוד 29 באוגוסט 2001 - 17 בדצמבר 2002
  אפי איתם מפד"ל 8 באפריל 2002 - 18 בספטמבר 2002
  דוד לוי גשר 8 באפריל 2002 - 30 ביולי 2002
  יצחק לוי מפד"ל 8 באפריל 2002 - 18 בספטמבר 2002
סגני השרים
משרד ראש הממשלה   יורי שטרן איחוד לאומי-ישראל ביתנו 7 במרץ 2001 - 14 במרץ 2002
משרד האוצר   יצחק כהן ש"ס 2 במאי 2001 - 20 במאי 2002

3 ביוני 2002 - 28 בפברואר 2003

משרד הביטחון   דליה רבין-פילוסוף ישראל אחת

עבודה-מימד

7 במרץ 2001 - 1 באוגוסט 2002
  ויצמן שירי ישראל אחת

עבודה-מימד

12 באוגוסט 2002 - 2 בנובמבר 2002
משרד הבינוי והשיכון   מאיר פרוש יהדות התורה 4 ביוני 2001 - 28 בפברואר 2003
משרד החוץ   מיכאל מלכיאור ישראל אחת

עבודה-מימד

7 במרץ 2001 - 2 בנובמבר 2002
משרד החינוך   משולם נהרי ש"ס 2 במאי 2001 - 20 במאי 2002

3 ביוני 2002 - 28 בפברואר 2003

  אברהם רביץ יהדות התורה 16 באפריל 2001 - 28 בפברואר 2003
משרד העבודה והרווחה   יצחק וקנין ש"ס 2 במאי 2001 - 20 במאי 2002

3 ביוני 2002 - 28 בפברואר 2003

המשרד לקליטת העלייה   יואל אדלשטיין[13] ישראל בעליה 7 במרץ 2001 - 28 בפברואר 2003
משרד הפנים   דוד אזולאי ש"ס 2 במאי 2001 - 20 במאי 2002

3 ביוני 2002 - 28 בפברואר 2003

משרד התחבורה   אברהם יחזקאל ישראל אחת 2 במאי 2001 - 2 במאי 2002
עבודה-מימד
  סופה לנדבר ישראל אחת 12 באוגוסט 2002 - 2 בנובמבר 2002
עבודה-מימד
משרד התעשייה והמסחר   אלי בן-מנחם ישראל אחת 7 במרץ 2001 - 2 בנובמבר 2002
עבודה-מימד
משרד התשתיות הלאומיות   נעמי בלומנטל[14] הליכוד 7 במרץ 2001 - 1 במרץ 2003

חילופי תפקידים

עריכה
השר היוצא סיעה משרד עילת סיום התפקיד תאריך סיום התפקיד השר המחליף סיעה תאריך כניסה לתפקיד
חילופי שרים
ציפי לבני הליכוד המשרד לשיתוף פעולה אזורי מסירת התיק לרוני מילוא 29 באוגוסט 2001 רוני מילוא מפלגת המרכז 29 באוגוסט 2001
רחבעם זאבי איחוד לאומי-ישראל ביתנו משרד התיירות נרצח 17 באוקטובר 2001 בנימין אלון איחוד לאומי-ישראל ביתנו 31 באוקטובר 2001
סאלח טריף העבודה-מימד שר בלי תיק התפטר עקב הגשת כתב אישום נגדו 29 בינואר 2002 לא מונה מחליף
שמואל אביטל עם אחד שר בלי תיק לענייני תיאום חברתי פרישת הסיעה מהקואליציה 22 בפברואר 2002 לא מונה מחליף
בנימין אלון איחוד לאומי-ישראל ביתנו משרד התיירות פרישת הסיעה מהקואליציה 14 במרץ 2002 יצחק לוי המפד"ל 18 בספטמבר 2002
אביגדור ליברמן משרד התשתיות הלאומיות אפי איתם המפד"ל
נסים דהן ש"ס משרד הבריאות פוטרו 23 במאי 2002 נסים דהן ש"ס 6 ביוני 2002
אליהו סויסה שר במשרד רה"מ לענייני ירושלים אליהו סויסה
שלמה בניזרי משרד העבודה והרווחה שלמה בניזרי
אלי ישי משרד הפנים אלי ישי
דוד לוי גשר שר בלי תיק התפטר 30 ביולי 2002 לא מונה מחליף
רענן כהן העבודה-מימד השר הממונה על רשות השידור התפטר 18 באוגוסט 2002 לא מונה מחליף
אפי איתם המפד"ל שר בלי תיק מונה לשר התשתיות הלאומיות 18 בספטמבר 2002 לא מונה מחליף
יצחק לוי המפד"ל שר בלי תיק מונה לשר התיירות לא מונה מחליף
בנימין בן אליעזר העבודה-מימד משרד הביטחון התפטרו עקב פרישת הסיעה מהקואליציה 2 בנובמבר 2002 שאול מופז (לא ח"כ) הליכוד 4 בנובמבר 2002
שמעון פרס משרד החוץ בנימין נתניהו (לא ח"כ) הליכוד 6 בנובמבר 2002
אפרים סנה משרד התחבורה צחי הנגבי הליכוד 15 בדצמבר 2002
דליה איציק משרד התעשייה והמסחר דני נוה הליכוד 15 בדצמבר 2002
שלום שמחון משרד החקלאות ופיתוח הכפר ציפי לבני הליכוד 17 בדצמבר 2002
מתן וילנאי משרד המדע, התרבות והספורט לימור לבנת הליכוד 15 בדצמבר 2002
דני נוה הליכוד שר בלי תיק מונה לשר התעשייה והמסחר 15 בדצמבר 2002 לא מונה מחליף
ציפי לבני הליכוד שרה בלי תיק מונתה לשרת החקלאות ופיתוח הכפר 17 בדצמבר 2002 לא מונה מחליף
חילופי סגני שרים
יורי שטרן איחוד לאומי-ישראל ביתנו סגן שר במשרד ראש הממשלה פרישת הסיעה מהקואליציה 14 במרץ 2002 לא מונה מחליף
אברהם יחזקאל העבודה-מימד סגן שר במשרד התחבורה התפטר 2 במאי 2002 סופה לנדבר העבודה-מימד 12 באוגוסט 2002
יצחק כהן ש"ס סגן שר במשרד האוצר פוטרו 20 במאי 2002 יצחק כהן ש"ס 3 ביוני 2002
משולם נהרי סגן שר במשרד החינוך משולם נהרי
יצחק וקנין סגן שר במשרד העבודה והרווחה יצחק וקנין
דוד אזולאי סגן שר במשרד הפנים 23 במאי 2002 דוד אזולאי
דליה רבין העבודה-מימד סגנית שר במשרד הביטחון התפטרה 1 באוגוסט 2002 ויצמן שירי העבודה-מימד 12 באוגוסט 2002
ויצמן שירי העבודה-מימד סגן שר במשרד הביטחון פרישת הסיעה מהקואליציה 2 בנובמבר 2002 לא מונה מחליף
מיכאל מלכיאור סגן שר במשרד החוץ לא מונה מחליף
סופה לנדבר סגנית שר במשרד התחבורה לא מונה מחליף
אלי בן-מנחם סגן שר במשרד התעשייה והמסחר לא מונה מחליף
נעמי בלומנטל הליכוד סגנית שר במשרד התשתיות הלאומיות פוטרה 1 בינואר 2003 לא מונה מחליף

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ חומת מגן כלכלית
  2. ^ הסיעה מנתה 19 חברים עם כינון הממשלה, בהמשך מספרם גדל ל-21 עם הצטרפות שני ח"כים ממפלגת המרכז.
  3. ^ סיעת העבודה - מימד מנתה 23 חברים עם כינון הממשלה, בהמשך מספרם גדל ל-25.
  4. ^ גדעון אלון, צבי זרחיה ומאת יוסי, רטר, ממשלת האחדות התפרקה; שרון: אנסה להקים ממשלה חלופית, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2002
  5. ^ 1 2 ליאור כגן, מכה לאוצר: התוכנית הכלכלית נפלה בקריאה ראשונה; שרי ש"ס פוטרו, באתר TheMarker‏, 21 במאי 2002
  6. ^ סמדר שמואלי, השרים אלון וליברמן פרשו מהממשלה, באתר ynet, 12 במרץ 2002
  7. ^ מפלגת "עם אחד" תתכנס אחר הצהריים לאשר פרישתה מהממשלה, באתר וואלה, 10 בפברואר 2002
  8. ^ ב-7 במאי 2001, הסיעה הצטרפה לישראל אחת.
  9. ^ 1 2 3 הצביעו בעד הקמת הממשלה גם טרם כניסתן לקואליציה.
  10. ^ הסיעה מנתה 5 ח"כים עם הצטרפותה לממשלה. בהמשך, 2 ח"כים מהסיעה עברו לליכוד ומס' חבריה קטן ל-3.
  11. ^ סיעת גשר מנתה 3 ח"כים עם הצטרפותה לממשלה, בהמשך מספרם קטן ל-2.
  12. ^ סמדר שמואלי, דוד לוי מתפטר: הממשלה אטומה, באתר ynet, 29 ביולי 2002
  13. ^ ניהל בפועל את ענייני המשרד לקליטת העלייה.
  14. ^ ניהל בפועל את ענייני משרד התשתיות הלאומיות בין מרץ ל-ספטמבר 2003.