מדחן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת המיותר |
|||
שורה 14:
באוגוסט 1928 הוגשה בקשת [[פטנט]] ב[[ארצות הברית]] על ידי רוג'ר בבסון שהציעה מדחן שמודד את זמן החנייה ופועל על ידי חיבור ה[[מצבר]] של המכונית למדחן. החיבור בין המכונית למדחן ניתן להתרה רק כל עוד החנייה היא במסגרת חלון זמן מותר ולאחר מכן יש לשלשל מטבעות למדחן על מנת לאפשר את הוצאת הכבל המחבר{{הערה|פטנט ארצות הברית 1,731,839}}.
המדחן הראשון שידוע שהותקן בפועל הומצא על ידי [[קארל מאגי]]{{הערה|פטנט ארצות הברית 2118318}} והותקן ב[[אוקלהומה סיטי]] ביולי 1935{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=wN8DAAAAMBAJ&pg=PA519 Popular Mechanics, October 1935], page 519}}{{הערה|1=[http://www.cityofinglewood.org/news/displaynews.asp?NewsID=466 Inglewood Did Not Invent The Parking Meter]}}. 174 מדחנים הותקנו אז. מאגי הגיש פטנט ראשון על מדחן כבר בדצמבר 1932, ולאחר מכן יזם ביחד עם פרופסור ת'וסן מאוניברסיטת אוקלהומה תחרות לתכנון מפורט של המדחן. משלא הוגשה אף הצעה ראויה תכנן ת'וסן ביחד עם תלמיד שלו מדחן עליו הוגש פטנט שני בנובמבר 1933. מאגי הקים חברת מדחנים ושכר את השירותים של חברה
בשנת 1936 הותקנו מדחנים ב[[דאלאס]], [[פורט וורת']], [[אל פאסו]] ועוד 23 ערים. עד סוף 1938 הותקנו מדחנים ב-85 ערים ב-26 מ[[מדינות ארצות הברית]]. בשנת 1951 הגיע מספר הערים בהם הותקנו מדחנים לכ-2,800. בשנה זו הותקנו מדחנים ב[[ניו יורק]]{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=bV622ieCXakC&pg=PA37 Lots of Parking: Land Use in a Car Culture], pages 37-42}}.
| |||