התייוונות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של Gilgamesh (שיחה) לעריכה האחרונה של פאנפילו
הרחבה
שורה 2:
'''התייוונות''' (מן "יוון") היא כינוי לתהליך בו [[יהודי]] ממיר את תרבותו, ולעתים גם את דתו ל[[התרבות ההלניסטית|תרבות ההלניסטית]] (שמקורה ב[[יוון העתיקה]]), דתה, לשונה ומנהגיה.
 
המפגש המשמעותי הראשון היה בתקופת [[אלכסנדר מוקדון]]. ב[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|תקופה ההלניסטית בארץ ישראל]] משפחות רבות התייוונו, אפילו אצל בני משפחות ה[[כהן גדול|כוהנים הגדוליםגדולים]] התופעה התרחשה. יש הטוענים ש[[מנלאוס (כהן גדול)|מנלאוס]] ביחד עם אחיו שמעון ושני שליטי ישראל הסמוכים לו בשושלת ההנהגה [[יאסון]], ו[[אלקימוס]] הם הדמויות המרכזיות המזוהות עם מושג ההתייוונות על משמעויותיו במסורת היהודית. המושג מוכר ביותר מתקופת [[אנטיוכוס השלישי]], שליט [[הממלכה הסלאוקית]] ומרד המכבים בשלטון הסלאוקי בימי [[מרד החשמונאים]].
 
אצל יהודי הגולה של אותן שנים ההתייוונות במודע הייתה במשך תקופה לא מבוטלת עניין זניח כיוון שידוע על הקפדתם בנוגע לשמירת השבת, היהודים היו משתחררים מכל חגיגה עירונית הקשורה בעבודת אלילים, נמנעים ממאכלות אסורים ואף משמן של גויים, שלחו כספים ל[[ירושלים]] ונשמעו לנשיא/מלך יהודה.
 
ברבות השנים ניתן להבחין במספר סימנים המעידים על תהליך התייוונות והתבוללות השמות הפרטיים והלשונות הוחלפו, התורה תורגמה ליוונית, ספרות יהודית ביוונית, מנהגים יוונים אומצו, וחלה הטמעות תרבותית כוללת על יהודי התפוצות. יהודים "קלים" אלה שמתוך השפעתה של הפילוסופיה היוונית היו מתייחסים בקלות ראש כלפי מצוות התורה ואף היו משתדלים למצוא באגדות ובמצוות רמזים לעניינים פילוסופיים ומוסריים עד שלא ראו צורך להאמין בדברי התורה כפשוטם ולקיים המצוות כהלכתם, הספר החיצוני "חכמת שלמה" מוקיעם (חכמת שלמה ב,ז,י"ח).
 
[[טיבריוס יוליוס אלכסנדר|טיבריוס אלכסנדר]] (בן אחיו של [[פילון האלכסנדרוני|פילון]]) ו[[אנטיוכוס המומר]] הם דוגמאות ליהודים מומרים.