כשרות – הבדלי גרסאות

הפרדה בין [[בשר בחלב|מאכלי בשר ומאכלי חלב]] כוללת [[אכילה]], [[בישול]] ו[[הנאה]]. שלושה איסורים אלו נלמדים משלוש פעמים שבהן מופיע בתורה האיסור "לא תבשל גדי בחלב אמו" (פעמיים ב[[ספר שמות]] ופעם ב[[ספר דברים]]). [[חז"ל]] הרחיבו איסור זה על אכילת כל בשר חיה ובהמה בחלב, ומאוחר יותר אף על עוף. אכילת [[דג בבשר ובחלב|בשר דגים בחלב]] נתונה במחלוקת (תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קי"ג, ע"א – דף קט"ז, ע"א). האיסורים כוללים גם עירוב מאכלים או כליהם (ב[[כלי ראשון]] לדוגמה). ייתכן כי הציווי בא כנגד המנהג האלילי לבשל גדי בחלב אימו, בפולחן של אלילים שונים, ביניהם [[עשתורת]]. עד היום השתמר מאכל זה אצל ה[[בדואים]] בשם "ג'די בחליב אמו", והוא נחשב למאכל תאווה, שמכינים אותו לאורחים מכובדים. לאיסור אכילת בשר וחלב מספר טעמים לפי דעות שונות ביהדות. לפי ספר [[הזוהר]] ניתן פירוש [[קבלה|קבלי]] לכך; החלב הלבן מסמל מידת ה[[רחמים]] ואילו הבשר האדום מסמל את מידת ה[[דין]] ואסור לערבבם. [[הרב קוק]], ב"[[חזון הצמחונות והשלום]]", סבר כי התורה מחנכת להבחנה בין דרגות של מעשים. לתפיסתו אף שהתורה התירה לשתות חלב בהמה ולאכול את בשרה, אסור לערבב בין השניים, כי שתיית החלב כרוכה רק בגזל החלב שנועד לצאצאיה, בעוד שאכילת הבשר כרוכה בהרג הבהמה. לדעת [[קאסוטו]], בהמשך לשיטת ה[[רמב"ם]], מדובר בהרחקה מ[[עבודת אלילים]] כפי שנמצא ב[[שירה אוגריתית|שירה האוגריתית]] "טבח גדי בחלב, טלה בחמאה" <ref>האלה ענת עמ' 40</ref>. הוגים מודרניים, כפרופ' [[שלום רוזנברג]], סוברים כי מדובר בהרחקה מאכזריות וציניות, של בישול הגדי דווקא בחלב אמו.