קרב האקדחים באו. קיי. קוראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סקריפט החלפות (ארצות הברית, ירייה, סירב), תיקון קישור לפירושונים
שורה 1:
[[קובץ:Tombstone (probably in 1881).jpg|שמאל|ממוזער|300px|העיר טומבסטון בצילום משנת 1881]]
'''קרב האקדחים ב-או. קיי. קוראל''' היה קרב רחוב שהתרחש ב-26 באוקטובר 1881 בשעה 3 אחרי הצהריים, בעיירה [[טומבסטון]] {{אנ|Tombstone, Arizona}} (אנגלית: מצבת-קבר) ב[[טריטוריה|טריטורית]] [[אריזונה]], [[ארצות הברית]]. זהו ככל הנראה קרב היריות המפורסם ביותר מתקופת [[המערב הפרוע]]. הקרב התנהל בין ה[[בוקר (מקצוע)|בוקרים]] ([[קאובוי]]ס){{הערה|בתקופה ההיא, המונח [[קאובוי]] ציין בדרך כלל עבריין; בוקר שומר חוק נקרא אז "נוהג-בקר", או "חוואי".}} [[בילי קלנטון]], [[טום מקלורי]] ואחיו של טום [[פרנק מקלורי]], מצד אחד, לבין ארבעה אנשי חוק: האחים [[וירג'יל ארפ|וירג'יל]], [[מורגן ארפ|מורגן]] ו[[ויאט ארפ|ויאט אֶרְפּ]], וחברם המהמר-האקדוחן, ואיש החוק לעת מצוא, [[דוק הולידיי]]. הקרב נמשך כנראה לא יותר ממחצית הדקה, ובסיומו נמנו שלושה הרוגים בצד אחד - שני הבוקרים וחברם; ושלושה מאנשי החוק נפצעו.
 
ברבות השנים, הקרב התקבע בתודעת הציבור כמייצג את התקופה, שבה מערב ארה"בארצות הברית היה באמת פרוע, ולמעשה היה אזור כמעט ללא חוק. אך בעצם, האירוע היה נשכח כמעט לחלוטין עד לשנת 1931, שבה פרסם הסופר סטיוארט לייק את הביוגרפיה (הבדויה) '''ויאט ארפ: מרשל בחזית''', שנתיים לאחר מותו. עשור וחצי אחר כך הוא פרסם ספר נוסף על הפרשה, אותו עיבד ה[[במאי]] [[ג'ון פורד]] לסרט [[קלמנטיין יקירתי]] {{אנ|My Darling Clementine}}. סרט אחר על הקרב, '''הקרב באו. קיי. קורל''' שיצא ב-1957, קיבע בתודעה את שם האירוע. מאז ועד היום, נעשו על הקרב אינספור סרטים וספרים.
 
הקרב התרחש למעשה במרחק מה ממכלאת הסוסים שכונתה "המכלאה של או. קיי.", שבה הצירוף OK הוא קיצור של '''O'''ld '''K'''indersley, או "קינדרסלי הישנה". בשלושים השניות שארך הקרב, נורו כשלושים יריות. לאחר הקרב, תבע אחיו של בילי קלנטון, [[אייק קלנטון|אייק]], את היורים למשפט באשמת רצח, אך התביעה נדחתה על ידי שופט מקומי, והדחייה אושרה על ידי [[חבר מושבעים גדול]].
שורה 16:
באשר לאירועים שהובילו לקרב, אין ודאות מלאה. הדיווחים ששרדו מהתקופה נגועים בחד-צדדיות. כך למשל, ה[[מוציא לאור]] של המקומון "The Tombston Epitaph"{{הערה|משחק מילים: פירוש שם העיר Tombstone הוא "אבן-מצבה", ו-Epithat הוא "כתובת מצבה"; מכאן ששם העיתון הוא "הכתובת על אבן-הקבר"}}, ג'ון קלאם, שנבחר לראש העיר הראשון, נטה לצדד בבעלי העסקים ובמגינם המרשל וירג'יל ארפ. לעומתו הארי וודס, המו"ל של עיתון המתחרה, "The Nugget" ("פתית הזהב"), היה תת-שריף שדווקא נטה לתמוך בקאובויס ובחוואים מהסביבה, כנגד אנשי העיר. כמעט כל מה שידוע על הקרב, מקורו בדיווח של שני העיתונים מהמשפט שנערך במשך כחודש, אחרי הקרב; אולם רק הכתב של ה"נאגט" ידע לכתוב ב[[קצרנות]]. במשך הזמן, נוצרו הבדלים גדולים בין הדיווחים בשני העיתונים, וביניהם לבין הרישום של קצרן בית המשפט.
 
במהלך המשפט טענו האחים ארפ להגנה עצמית, לאחר שהבוקרים איימו עליהם, וסרבווסירבו לציית לדרישה חוקית להסגיר את נשקם, שאותו החזיקו בניגוד לתקנות המקום. לעומתם טען אייק קלנטון, שהוא וחבריו הרימו ידיים ונכנעו, ונורו בדם קר. כאז כן עתה, קשה מאד לדעת את כל האמת.
 
הדיווחים הראשונים בשני העיתונים היו דווקא קרובים ביניהם, ושניהם תמכו בגרסת אנשי החוק. הסיבה לכך, כנראה, הייתה שהמו"ל וודס שהה מחוץ לעיר במהלך המשפט, ולא דאג לדיווח שישביע את רצונו. רק לאחר ימים החל סיפורו להתרחק מגרסת האחים ארפ.
שורה 24:
<!--
[[קובץ:IkeClanton4.jpg|שמאל|ממוזער|150px|אייק]]
[[קובץ:Tmclaury.jpg|שמאל|ממוזער|150px|טום מקלורי]] -->
[[קובץ:Doc holliday.jpg|שמאל|ממוזער|150px|דוק הולידיי]]
[[קובץ:MorganEarp.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מורגן ארפ]]
<!-- [[קובץ:Fmclaury.jpg|שמאל|ממוזער|150px|פרנק מקלורי]]
[[קובץ:T-OK Corral.jpg|שמאל|ממוזער|150px|או. קיי. קוראל כיום]]
Earp83.JPG -->
 
שורה 34:
האחים ארפ היו [[האיחוד|רפובליקנים צפוניים]], ששלחו ידם בעסקים וגם בעבודה כאנשי חוק. לעומתם, האחים קלנטון והאחים מקלורי היו דרומיים, כמו רוב הקאובויס (שהגיעו בעיקר מ[[טקסס]]). הם הזדהו עם [[קונפדרציית המדינות של אמריקה|קונפדרצית הדרום]], וברובם השתייכו לכנופיות שעסקו בהברחות ובגניבות, בעיקר בגניבת סוסים ובקר. הם נהגו להיפגש במקומות מחבוא ולבוא זה לעזרת זה. הם גם נהגו להשתכר ואיימו על האחים ארפ פעמים רבות. וירג'יל העיד ששמע שאנשי הכנופיות נפגשו ב[[צ'רלסטון]] ב[[אריזונה]], ונשבעו אמונים זה לזה בשבועת דם, שהוקז מזרועו של מנהיג החבורה, בעל השם המגניב ג'וני רינגו {{אנ|Johnny Ringo}}; וירג'יל סבר שהם נשבעו להרוג את האחים ארפ.
 
מבין האחים ארפ, רק לוירג'יל היה ניסיון אמיתי בקרבות, ובעבודה כשריף; הוא לחם כשלוש שנים ב[[מלחמת האזרחים האמריקנית|מלחמת האזרחים]], וכבר היה מעורב בקרב יריות בעבודתו כמרשל. למרות זאת, התקשורת והקולנוע צבעו בצבעי גיבור דווקא את ויאט, שהיה החתיך מביניהם. האח מורגן היה היחיד ביום הקרב שקיבל שכר כאיש חוק, והוא ענד את תג סגן המרשל של העיר, אך לא היה לו כל ניסיון קרבי.
 
ככלל, הקאובויס נטרו טינה לתושבים שזה מקרוב באו, שהחלו לצבור השפעה בפוליטיקה הפנימית של העיירות, ולהטות אותה לטובת עסקיהם. האחים ארפ היו אמנם אנשי חוק, אך הם נודעו כמי שכופפים לפעמים את החוק לטובת האינטרס העסקי שלהם. על כן הם יצרו עוינות בקרב התושבים הוותיקים, ובעיקר בקרב החוואים. השריף המחוזי ג'וני בהאן {{אנ|Johnny Behan}}, שהתחבר עם החוואים, נטה לצדד בהם בעימותים עם האחים ארפ; ולכן הוא נהג להתעלם מתלונותיהם של האחים על הגנבות שביצעו אנשי הכנופיות.
שורה 44:
אולם, שוד של כרכרה נושאת דואר וחפצי ערך נחשבה לפשע פדרלי, ולכן פול, שטען למשרה של מרשל מחוזי, ארגן משלחת של אנשי חוק מקומיים ופדרליים, וגם עובד של הבנק, כדי לתפוס את השודדים. המשלחת רכבה לאורך העקבות, ומצאה בחווה סמוכה נווד בשם לותר קינג, שגילה להם את שמות השודדים. קינג נעצר אולם ברח מהמעצר בעזרתו של עובד הבנק, שהתגלה כרמאי.
 
ויאט ארפ תכנן לתפוס את השודדים, כדי לזכות במשרת השריף המקומי בה חשק. על כן האחים ארפ רכבו במשך כשלושה שבועות, כמעט ללא מזון ומים, בחיפוש אחרי השודדים, עד שסוסיהם התמוטטו באפיסת כוחות והם לא יכלו להשיג סוסים אחרים. בהאן ביקש מהמחוז החזר ההוצאות בשביל המשלחת, אבל סרבסירב לשלם על הוצאותיהם של האחים. הם קיבלו לבסוף החזר מהבנק, אולם האירוע גרם לעוינות גם בינם לבין המרשל של המחוז, שהיה אוהד של הקואבויס.
 
העובדה שויאט ארפ ובהאן לטשו עיניים למשרת השריף, ובשלב מסוים אף היו ביחסים עם אותה אישה{{הערה|שם=ג'וזפין|אישה בשם ג'וזפין מרקוס{{אנ|Josephine Earp}}, שהייתה אחר כך ה[[ידועה בציבור]] של [[ויאט ארפ]] במשך 48 שנה}}, לא סייעה לשיפור יחסיהם. מאוחר יותר, אייק קלנטון ניסה להאשים את האחים ארפ במעורבות בשוד ואפילו בהרג הנוסעים. אפילו בהאן, יריבו של ויאט, ניסה לערב את דוק הולידיי בשוד. הוא שמע שנערתו של הולידיי, קייט "אף-גדול", מסוכסכת עמו והציע לעזור לה להיפרע ממנו. תחת השפעת שיכר, היא חתמה על הצהרה שהולידיי, שהיה חבר של אחד משלושת השודדים, הוא זה ששדד את הכרכרה.
שורה 68:
 
==הקרב==
כשהתגלו אנשי החוק לקאובויס, נעמדו הצדדים בשתי שורות אלה מול אלה, במרחק של מטרים ספורים. וירג'יל קרא: "ידים למעלה, אני רוצה את הנשק שלכם!". הוא ראה את פרנק ובילי שולפים אקדחים, ומתכוונים לדרוך אותם. הוא צעק: "לא לזה אני מתכוון!" הולידיי שלף את רובהו של וירג'יל וכיון אותו אל פרנק. מיד נשמעו שתי יריות. מכיוון שעדויות העדים סתרו זו את זו, לא ברור מי ירה ראשון, אך נראה שנורתה יריהירייה אחת מכל צד בעת ובעונה אחת. ויאט ארפ העיד שידע שפרנק נחשב ליורה מיומן, ולכן גם הוא כיוון אליו וירה, אחרי שראה אותו שולף את אקדחו.
 
כולם חשבו שטום חמוש גם הוא. טום החזיק במושכות של סוסו, וכשזה שמע את היריות הראשונות, הוא נרתע וקפץ הצידה. טום הרים את ידו שאחזה במושכות, פעולה שהחשידה אותו שהוא מנסה לשלוף כלי נשק. הולידיי הקיף את הסוס, וירה בטום בבטנו. טום ניסה לרוץ, מעד לארץ ולא קם. הולידיי השליך את רובהו הריק, שלף אקדח והמשיך לירות על פרנק ובילי.
שורה 79:
 
[[קובץ:Mclauriesclanton.jpg|שמאל|ממוזער|300px|גופותיהם של המתים, מוצגות בחלון של קברן העיר, תחת הכיתוב: "נרצחו ברחובות של טומבסטון." משמאל: טום ופרנק מקלורי, בילי קלנטון]]
[[קובץ:Billy Clanton Grave.jpg|שמאל|ממוזער|300px|קברם של ההרוגים בקרב היריות באו. קיי. קוראל, בבית הקברות בוט-היל, בטומבסטון, אריזונה. הצילום נעשה ב-2003.]]
==אחרי הקרב==
על גופתו של טום מקלורי לא נמצא כל כלי נשק, והוא לא לבש חגורת כדורים. לטענת אייק מקלורי, שתבע את האחים ארפ למשפט, הם ירו באדם לא חמוש. הבליטה במכנסיו נוצרה כנראה מחבילה של שטרות בסך $3,300, שאולי קיבל בעד מכירה של בשר גנוב. האחים טענו שלא יכלו לדעת שהוא לא היה חמוש; שבפעם האחרונה שנראה ברחוב הוא היה כנראה חמוש באקדח; ואילו ויאט ארפ חשב שטום יורה עליו מעבר לגב של סוסו. הוא טען, שייתכן שאקדחו של טום הועלם מגופתו כדי לטשטש ראיות; ושגם אם לא היה חמוש, הרי שהתנועה שעשה כשסוסו קפץ יכלה להתפרש כניסיון לשלוף רובה מהאוכף. על כל פנים, אקדחו נמצא במסבאה לא רחוק מהמקום.