חוסני א-זעים – הבדלי גרסאות

'''חוסני אל זעים''' ([[ערבית]]: حسني الزعيم) ([[1897]]-[[1949]]) היה קצין צבא ומדינאי [[סורי]], אשר כיהן כ[[נשיא סוריה]] במשך 137 ימים בשנת [[1949]], לאחר שתפס את השלטון ב[[הפיכה צבאית]] - הראשונה מסוגה בסוריה ובעולם הערבי.

 

 

==כהונתו כנשיא==

ממשלות [[לבנון]], [[ערב הסעודית]] ו[[מצרים]] קיימו כולן קשרים הדוקים עם הנשיא לשעבר קוותלי, ונציגיהן סירבו להכיר בהפיכתו של זעים ובתוצאותיה. ואולם משפתח זעים במשא ומתן מדיני עם [[עיראק]], שנתפס כנכונות מצידו לאבד את המדינה הסורית לדעת ולכונן איחוד סורי-עיראקי, עמדותיהן של מצרים וערב הסעודית השתנו באחת: עתה הסכימו להכיר בממשלת זעים בתנאי שקוותלי ישוחרר מכלאו. זעים נענה להצעה זו, שחרר את הנשיא לשעבר והגלה אותו למצרים.

 

 

==הנפילה==

נפילתו של זעים נגרמה במידה רבה בעקבות ההקצנה ברודניותו ובפער שנוצר בינו לבין הרחוב הסורי. ואולם הזרז העיקרי לאובדן שלטונו היה ככל הנראה אחריותו למותו של [[אנטון סעאדה]], מייסד [[המפלגה הלאומית הסורית]] (פ.פ.ס). ביוני [[1949]] נמלט סעאדה לסוריה כדי להתחמק מעונש המוות שנגזר עליו ב[[ביירות]], לאחר שפרסם ברבים את משנתו בדבר חזון "סוריה הגדולה", הכולל סיפוח של לבנון לסוריה. זעים קיבל אותו בזרועות פתוחות והבטיח לתמוך בו במאמציו להפיל את ממשלת לבנון בראשותו של [[ריאד אל סולח]]; ככלות הכל, זעים לא סמך כלל על מנהיגי לבנון במשך כל תקופת שלטונו, והיה משוכנע כי סולח חותר תחתיו ונגדו.