מהפכת טוויטר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סקריפט החלפות (ארצות הברית, על ידי, לעתים)
Gilad.bn (שיחה | תרומות)
שורה 29:
למושג "מהפכת טוויטר" קמו מתנגדים רבים, את ההתנגדות הבוטה ביותר השמיע [[יבגני מורוזוב|מורוזוב]], שהיה בין הראשונים שראה בטוויטר ובטכנולוגיות החדשות כלי השפעה מהפכני, מורוזוב היה הראשון שטבע את המושג "מהפכת הטוויטר" בשנת 2009 בסנונית המהפכה במולדובה. מתוך ביקורת על התומכים הנלהבים בכלים החדשים של [[מדיה חברתית|"המדיה החברתית"]] שהמציאו מחדש את [[אקטיביזם|האקטיביזם החברתי]].
 
"את [[מהפכה|המהפכה]] לא יצייצו בטוויטר", כתב [[מלקולם גלדוול]] ב[[אוקטובר]] [[2010]] במאמר מצוטט ב[[ניו יורקר]]
{{מקורבכותרת ראשית "שינוי קטן" וכותרת משנה "למה המהפכה לא תצויץ"|1=[http://www.gladwell.com/pdf/twitter.pdf]}}, תוך התעלמות מכמה תכונות חשובות של רשתות חברתיות. הוא יצא כנגד ההגדרה של [[אקטיביזם תקשורתי|אקטיביזם רשת]] כסוג של אקטיביזם. לטענתו, האקטיביזם האמיתי התבטא לדוגמה בשנות ה-60 בדרום ארצות הברית שבה אזרחים יצאו והפגינו ב[[שביתה|שביתות]] שבת ובמחאות שקטות כנגד מדיניות האפליה תוך כדי סכנת חיים מוחשית. סוג זה של אקטיביזם לעולם לא יקרה על ידי ציוץ בטוויטר.
 
גלדוול מוצא שני הבדלים משמעותיים בין אותן קהילות המחאה של העבר לקהילות המחאה הוירטואליות: ההבדל הראשון הוא חוזק הקשר בין אנשי הקהילה. למשל, הקשרים בין חברי התנועות לזכויות האזרח בשנות ה-60 היו [[קשרים בין-אישיים]] ממשיים שהניעו אותם לרמת הקרבה גבוהה מאוד עד סיכון חיים וזה לעומת [[עוצמתם של קשרים חלשים|קשרים חלשים]] ורופפים [[מדיה חברתית|ברשת חברתית]]. לטענת גלדוול קשרים חלשים אלו יובילו לאקטיביזם בסיכון גבוה לעתים רחוקות בלבד.
 
הבדל נוסף שמצא גלדוול בין הקהילות המחאה לרשתות החברתיות הוא [[היררכיה|בהיררכיה הארגונית]], אותם סטודנטים שהחלו את [http://en.wikipedia.org/wiki/Greensboro_sit-ins שביתת השבת בגרינסבורו] בדרום ארצות הברית בשנות ה-60 היו שייכים לתנועה לזכויות האזרח [http://en.wikipedia.org/wiki/National_Association_for_the_Advancement_of_Colored_People NCAAP] בראשות [[מרטין לותר קינג]]. התנועה נוהלה בצורה היררכית, ההנהלה ישבה ב[[ניו יורק]] ומשם ניהלה את כל הפעילויות. לעומת זאת "מדיות חברתיות" הן סוג של [[אנרכיזם]], הן לא נשלטות על ידי רשות אחת מרכזית וההחלטות נעשות באמצעות קונצנזוס ולא באמצעות סמכות עליונה.
 
== מושגים דומים ==