הורמון גדילה והזדקנות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 23:
Vol. 3 no. 70 pp. 70ra13}}. הנבדקים היו כולם ככל הנראה, לפי שמות משפחתם, צאצאי יהודי או יהודים [[אנוסים]] מ[[ספרד]]. גווארה-אגייר גילה אותם ב-[[1987]] וכעבור שבע שנים הבחין בהבדלי התחלואה ביניהם לבין קרובי משפחתם שאינם חולים בתסמונת לרון. ב-[[2005]] הוא צירף למחקרו גם את פרופסור לונגו האמריקאי.
 
מסתבר, שבמשך כל שנות המחקר, דור שלם, איש מ-99 הנבדקים לא חלה בסוכרת. בהשוואה, אצל בני משפחתם, שחיו באותו איזור ואפילו באותו בית, אך לא היו חולים בתסמונת לרון, התגלתה סוכרת באחוזים דומים מאוד לאחוזי חולי הסוכרת המקובלים אצל שאר האוכלוסיה באיזור - 5%. בנוסף, אשה אחת בלבד מכל הנבדקים חלתה במהלך 24 השנים הללו בסרטן. בהשוואה, אצל 17% מבני המשפחה הבריאים התגלו מקרי סרטן, שוב, דומה לאוכלוסיה הכללית באיזור. בשל כל אלה, החוקרים מניחים שמושאי מחקרם הם בעלי פוטנציאל ל[[תוחלת חיים]] ארוכה בנמיוחד, אולם מסתבר שאותם חולי תסמונת לרון גם חשופים הרבה מעבר למקובל לתאונות שונות, לוקים ב[[אלכוהוליזם]] ועוד, כך שהפוטנציאל הזה איננו בא לידי ביטוי{{הערה|1=[http://www.nytimes.com/2011/02/17/science/17longevity.html?_r=0 [[ניו יורק טיימס]], 16 בפברואר 2011]}}{{הערה|[http://healthland.time.com/2011/02/17/dwarfism-may-hold-key-to-fighting-cancer-and-diabetes-and-living-a-long-life/ [[טיים מגזין]], 17 בפברואר 2011]}}{{הערה|[http://www.npr.org/2011/02/17/133817590/gene-mutation-key-to-ecuador-groups-health Gene Mutation Key To Ecuador Group's Health]}}.
 
החוקרים גם הישוו תרביות תאים של חולי תסמונת לרון, לאלה של קרוביהם הבריאים. נמצא כי ה-[[DNA]] בגרעיני תאי חולי תסמונת לרון נפגע הרבה פחות מפגיעות חיצוניות שונות, מאשר זה של קרוביהם הבריאים. בנוסף, אצל חולי לרון, תאים שה-DNA שלהם כן נפגע, השמידו את עצמם - התאבדו, תהליך ידוע של הגנה מפני סרטן. [[חולד ארצישראלי]] (החולד העיוור) וחולד עירום ''Heterocephalus glaber'', הקרוב אליו, הם שני בעלי חיים, שידוע כי תהליך שכזה בדיוק מגן גם עליהם מפני סרטן לסוגיו. משך חייהם של שני בעלי חיים אלה ידוע כארוך מהמקובל אצל [[מכרסמים]] בגודלם וגם תופעות ה[[הזדקנות]] ה"רגילות" נדירות אצלם. החולד העיוור חי עד גיל 21 שנים לפחות. החולד העירום - עד 31 שנים{{הערה|1=[http://genomics.senescence.info/species/entry.php?species=Heterocephalus_glaber HAGR]}}. יצויין כי הוספת כמויות קטנות של GF-1, לתרבית תאי תסמונת לרון, העלימה לחלוטין את אפקט ההגנה הזה מפני מחלת הסרטן.
 
בשוק התרופות הנוכחי קיימת ומשווקת כבר לציבור תרופה נדירה הקרויה ''pegvisomant'' או ''Somavert''. התרופה מיועדת לריפוי [[אקרומגליה]] (''Acromegaly'') או "ענקות", המחלה ההפוכה, בה יש בגוף עודף בהורמון גדילה. התרופה מורידה את רמות IGF-1 בגוף והרעיון הוא לבדוק אם תרופה זו מסוגלת גם להאריך את תוחלת החיים. חובה להוסיף עם זאת, כי כמות מסויימת של IGF-1 בגוף היא הכרח וכי העדרו של הורמון זה עלול לגרום לסיבוכים ומחלות רציניות אחרות.
 
== ראו גם ==