אשת יפת תואר – הבדלי גרסאות

במידה והלוחם מאס בה, אסור לו להפוך אותה לשפחה, והוא נדרש לשחררה. אסור לו לסחור בה ולמכור אותה לאחר. הלכה זו שמתירה לשאת גויה היא יוצאת דופן מכיוון שהמקרא מתייחס באופן שלילי מאוד לחיתון עם גויים. "וְלֹא תִתְחַתֵּן, בָּם: בִּתְּךָ לֹא-תִתֵּן לִבְנוֹ, וּבִתּוֹ לֹא-תִקַּח לִבְנֶךָ." (דברים ז' ג').

 

[[חז"ל]] התייחסו לאשת יפת תואר ב[[מסכת קידושין]]{{הערה|{{בבלי|קידושין|כא|ב}}}}, ושם הם קובעים את הכלל "לא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע, מוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות שחוטות ואל יאכלו בשר תמותות נבילות" כלומר שמדובר בתופעה מגונה ושלילית שיש להסדירה ולמסדה בדרך של היתר, וכך יהיה ניתן לפקח עליה ולמנוע תקלות שעלולות להתרחש אם לא תוסדר. שם נקבעו הלכות שונות: שאשת יפת תואר איננה חייבת להיות יפה באמת; אסור לקחת יותר מאישה אחת; אסור ללחוץ אותה במלחמה ולהפחיד אותה במטרה שתיעתר. בקשר להיתר לקיים איתה [[יחסי מין]] לפני שמביאה לביתו, ישנה מחלוקת בין רש"י לתוס' האם הדבר מותר<ref>ראה תוס' קידושין כב ע"א.</ref>. ועוד הגמ' דנה בדינו של [[כהן]] שרוצה לקחת אשת יפת תואר.