אנדריי ברטקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{בעבודה}}
'''אנדריי ברטקה''' (ב[[אנגלית]]: '''Andrzej P. Bartke''', נולד ב-[[1939]], ב[[פולין]]) הוא [[פרופסור]] ל[[פיזיולוגיה]] וראש המחלקה לרפואה גריאטרית בבית הספר ל[[רפואה]] של אוניברסיטת דרום אילינוי, [[ארצות הברית]]. מומחהאחד המומחים החשובים ביותר בעולם ל[[גרונטולוגיה]] (מדע ה[[הזדקנות]]). העורך המייסד של כתב העת ''Journal of Andrology'' וחבר מערכת במספר כתבי עת רפואיים אחרים. ב-[[2003]] זכה בפרס [[קרן מתושלח]] לחקר [[אריכות ימים]], כשהצליח על ידי מניפולציה גנטית לגדל עכבר מעבדה שחי כפליים ממשך חייו הנורמלי של עכבר מסוגו. מחקריו דהיום מכוונים למציאת הדרך להחיל הצלחה דומה גם על בני האדם.
 
== קורות חיים ==
ברטקה נולד בפולין ב-1939. סיים [[תואר שני]] ([[MSc]]) ב[[זואולוגיה]], ב[[אוניברסיטת קרקוב]] ב-[[1962]], ו[[דוקטורט]] בזואולוגיה ו[[גנטיקה]] באוניברסיטת קנזס בארצות הברית, ב-[[1965]]. את לימודי ה[[פוסט דוקטורט]] הוא סיים ב-[[1969]] ולאחר מכן עבד במשך 9 שנים כחוקר בשרוסבורי, [[מסצ'וסטס]] במימון קרן וורצ'סטר לביולוגיה ניסויית. היה חבר בסגל [[אוניברסיטת טקסס]] בסן אנטוניו, במסגרת בית הספר לרפואה ובית החולים שלה (''University of Texas Health Science Center at San Antonio''), במשך שש שנים ועובד מאז [[1984]] באוניברסיטת דרום אילינוי.
 
מאז [[1992]] ברטקה הוא אחד מהמארגנים של הסימפוזיון הבינלאומי ל[[נוירוביולוגיה]] ונוירואנדוקרינולוגיה של ה[[הזדקנות]], הנערך מידי שנה ב[[אוסטריה]]. ומאזמאז [[1993]] מרצההוא מכהן כמרצה לפיזיולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת דרום אילינוי.
חבר בסגל [[אוניברסיטת טקסס]] בסן אנטוניו, במסגרת ''University of Texas Health Science Center at San Antonio'', במשך שש שנים.
 
מאז [[1992]] הוא אחד מהמארגנים של הסימפוזיון הבינלאומי ל[[נוירוביולוגיה]] ונוירואנדוקרינולוגיה של ה[[הזדקנות]], הנערך מידי שנה ב[[אוסטריה]] ומאז [[1993]] מרצה לפיזיולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת דרום אילינוי.
 
ב-[[1996]] היה ברטקה הראשון שהוכיח שניתן לגרום להארכה משמעותית של חיי [[יונק]], על ידי שינוי של [[גן (ביולוגיה)|גן]] יחיד ב-DNA שלו{{הערה|Brown-Borg et al. Nature 384:33, 1996}}. חשוב אמנם לציין כי קדמה לברטקה בשלוש שנים פרופסור [[סינתיה קניון]], שהצליחה לבצע פעולה דומה ב[[נמטודה]] ובכך פרצה את הדרך לכיוון מחקרי זה.