ייהרג ואל יעבור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←איסור עבודה זרה: תיקון קישור |
←יחסי מין אסורים: מהערך התשעים ושלוש |
||
שורה 16:
בנוסף, יחסי מין של יהודי עם [[גוי]]ה נכלל ב"ייהרג ואל יעבור", שכן זהו מהאיסורים החמורים בדרגה של כרת – מאחר שאם המעשה נעשה בפרהסיא, כאשר הדבר ידוע לכל, האיסור הוא [[כרת]], ועל כן גם אם המעשה נעשה בצנעה,{{הערה|1=שזה איסור מדרבנן, שנגזר על ידי בית דינו של [[החשמונאים]], כמובא ב[[מסכת עבודה זרה]] דף לו, ב.}} הדין הוא ייהרג ואל יעבור. הטעם לחומרת העניין מובא ב[[רמב"ן]] מפני שבן של גוי נחשב לגוי ומתייחס אחריה, והוא מוליד בן ל[[עבודה זרה]].{{הערה|[[מסכת סנהדרין]] עד, ב, מלחמת השם.}}
לעומת זאת, יחסי מין של גוי עם יהודייה אינו ב[[איסור כרת]] אלא ב[[איסור לאו]] של "לא תתחתן בם" – אם זה בדרך של [[נישואין]],{{הערה|אך למעשה אין מציאות של [[נישואין]] באונס, נישואין הוא מושג השייך רק בהסכמה מליאה ורצונית של שני בני הזוג, כן פוסק ה[[רמב"ן]] ב[[מסכת סנהדרין]].}} ואם מדובר ביחסי מין שלא בדרך נישואין אז האיסור הוא [[איסור
אחת מ[[אגדות החורבן]] המופיעות ב[[תלמוד]] מתארת התאבדות לשם הימנעות מאונס (הסוגריים המרובעים - פירוש [[רש"י]]):
{{ציטוט|תוכן=אמר [[רב יהודה]] אמר [[שמואל (אמורא)|שמואל]], ואיתימא [[רבי אמי]], ואמרי לה במתניתא תנא: מעשה בד' מאות ילדים וילדות שנשבו לקלון [ילדים למשכב זכור וילדות לפלגשים], הרגישו בעצמן למה הן מתבקשים, אמרו: אם אנו טובעין בים אנו באין לחיי העולם הבא? דרש להן הגדול שבהן: "אמר ה' מבשן אשיב אשיב ממצולות ים" "מבשן אשיב" [בשן – בין שן נוטריקון] - מבין שיני אריה, "אשיב ממצולות ים" - אלו שטובעין בים. כיון ששמעו ילדות כך, קפצו כולן ונפלו לתוך הים. נשאו ילדים [[קל וחומר]] בעצמן ואמרו: מה הללו שדרכן לכך [לתשמיש ואין קלונן מרובה כקלון שלנו] - כך, אנו שאין דרכנו לכך - על אחת כמה וכמה. אף הם קפצו לתוך הים. ועליהם הכתוב אומר "כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה".
|מקור=[[גיטין]] נז ע"ב}}
מבחינה הלכתית נחלקו הראשונים האם במקרה שחובה למסור את הנפש מותר להתאבד בשביל למנוע זאת{{הערה|1=[דעת זקנים מבעלי התוספות]], בראשית ט' ה', [[ריטב"א]] עבודה זרה, יח' א', [[תוספות]] פסחים מ"ה, [[רמב"ן]] במלחמות ה' סנהדרין יח, [[ארבעה טורים|טור]] ו[[בית יוסף]] [[יורה דעה]] סימן קנ"ז. ראו גם שו"ת [[אפרים אשרי|ממעמקים]] חלק א' סימן ז', על תשובה הלכתית בזמן השואה בעניין זה.}}. בעלי ה[[תוספות]] מסבירים את המעשה בגיטין בכך שהילדים חששו שיענו אותם ויכריחו אותם לעבור עבירה (כמו [[חנניה מישאל ועזריה]] שלדעת חלק מהפרשנים קפצו מעצמם לאש כי פחדו שיענו אותם ויעבדו [[עבודה זרה]]), או בגלל שאם לא היו מתאבדים לא היו הורגים אותם אלא אונסים אותם. מדברי גמרא זו (ולפי פרשנות התוספות{{הערה|1=יש שניסו ללמוד גמרא זו, שחששו שיענו אותם והעדיפו למות, וכן יש לומדים הסבר במעשהו של [[שאול]] שהתאבד מחשש שהפלישיתים יתעללו בו. ראו [http://olamot.net/shiur/%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9-%D7%94%D7%A9%D7%9D כאן] באריכות.}}) למדו חלק מהפוסקים ראיה לשיטות שמותר להתאבד בשביל שלא לעבור עבירות, ואף על עבירות שאין עליהן חיוב למסור את הנפש{{הערה|[[רקנאטי]] דיני תשובה אות סט., [[יעקב עמדין|יעב"ץ]] בספר מגדל עוז, עליית האמונה אות כ"ד. עם זאת אף לשיטות אלו, יתכן שההיתר מסויג רק ל[[שעת השמד]], כיוון ששלא בשעת השמד לדעת ה[[רמב"ם]] (הלכות יסודי התורה, ה' ד') וה[[רמב"ן]] (מלחמות ה' סנהדרין יח) אסור אף למסור את הנפש ווודאי לא להתאבד, ואף החולקים ([[תוספות]] עבודה זרה כז ב, [[רא"ש]] עבודה זרה סימן ב, אות ט', [[סמ"ק]] מצווה ג', [[רבנו ירוחם]] נתיב י"ח, חלק ג', דף קסה עמודה ד') דיברו רק על מסירות נפש ולא על התאבדות.}}.
===איסור עבודה זרה===
| |||