הורמון גדילה והזדקנות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 23:
מסתבר, שבמשך כל שנות המחקר, דור שלם, איש מ-99 הנבדקים לא חלה בסוכרת. בהשוואה, אצל בני משפחתם, שחיו באותו אזור ואפילו באותו בית, אך לא היו חולים בתסמונת לרון, התגלתה סוכרת באחוזים דומים מאוד לאחוזי חולי הסוכרת המקובלים אצל שאר האוכלוסייה באזור - 5%. בנוסף, אשה אחת בלבד מכל הנבדקים חלתה במהלך 24 השנים הללו בסרטן. בהשוואה, אצל 17% מבני המשפחה הבריאים התגלו מקרי סרטן, שוב, דומה לאוכלוסייה הכללית באזור. בשל כל אלה, החוקרים מניחים שמושאי מחקרם הם בעלי פוטנציאל ל[[תוחלת חיים]] ארוכה במיוחד, אולם מסתבר שאותם חולי תסמונת לרון גם חשופים הרבה מעבר למקובל לתאונות שונות, לוקים ב[[אלכוהוליזם]] ועוד, כך שהפוטנציאל הזה איננו בא לידי ביטוי{{הערה|1=[http://www.nytimes.com/2011/02/17/science/17longevity.html?_r=0 [[ניו יורק טיימס]], 16 בפברואר 2011]}}{{הערה|[http://healthland.time.com/2011/02/17/dwarfism-may-hold-key-to-fighting-cancer-and-diabetes-and-living-a-long-life/ [[טיים מגזין]], 17 בפברואר 2011]}}{{הערה|[http://www.npr.org/2011/02/17/133817590/gene-mutation-key-to-ecuador-groups-health Gene Mutation Key To Ecuador Group's Health]}}.
 
החוקרים גם הישוו תרביות תאים של חולי תסמונת לרון, לאלה של קרוביהם הבריאים. נמצא כי ה-[[DNA]] בגרעיני תאי חולי תסמונת לרון נפגע הרבה פחות מפגיעות חיצוניות שונות, מאשר זה של קרוביהם הבריאים. בנוסף, אצל חולי לרון, תאים שה-DNA שלהם כן נפגע, השמידו את עצמם - התאבדו, תהליך ידוע של הגנה מפני סרטן. [[חולד ארצישראלי]] (החולד העיוור) וחולד עירום ''Heterocephalus glaber'', הקרוב אליו, הם שני בעלי חיים, שידוע כי תהליך שכזה בדיוק מגן גם עליהם מפני סרטן לסוגיו. משך חייהם של שני בעלי חיים אלה ידוע כארוך מהמקובל אצל [[מכרסמים]] בגודלם וגם תופעות ה[[הזדקנות]] ה"רגילות" נדירות אצלם. החולד העיוור חי עד גיל 21 שנים לפחות. החולד העירום - עד 31 שנים{{הערה|1=[http://genomics.senescence.info/species/entry.php?species=Heterocephalus_glaber HAGR]}}. יצויין כי הוספת כמויות קטנות של GFIGF-1, לתרבית תאי תסמונת לרון, העלימה לחלוטין את אפקט ההגנה הזה מפני מחלת הסרטן.
 
== חוליות אחרות בשרשרת הקשר בין הורמון הגדילה והזדקנות ==