אשם תורם כהגנה יחסית – הבדלי גרסאות

הדרך היא הצבת מעשי הרשלנות של המזיק והניזוק זה מול זה מבחינת מידתם ומשקלם במטרה לקבוע את אשמתם המוסרית, תוך בחינת התנהגותם במקרה הקונקרטי. לפיכך, חלוקה זו של האשמה בין הצדדים נעשית על פי קנה מידה מוסרי.

מבחן העזר, לו יזדקק לעתים בית המשפט, הוא מבחן חיצוני המפנה אל רמתו של האדם הסביר. מבחן זה הוא מבחן המשתמש בקנה מידה חברתי. הבחינה בו מושתתת על שקילתו של הנכון והצודק, לפי מיטב הערכתו ושיקולו שלבית המשפט, לאור נסיבותיו של כל מקרה.<ref>שם, שם.</ref>

 

בפס"ד ווסטצ'טר<ref>ע"א 75 /987 '''ווסטצ'סטר פייר אינשורנס קומפני נ' אברהם קורן''' פ"ד לא (1) 660, עמוד 666 (1976).</ref> בית המשפט מציין שכל אדם חב [[חובת זהירות]] לעצמו שלא יסכן חייו מתוך פזיזות או קלות-הדעת, והפרה של [[חובת זהירות]] זו תוגדר כ"אשם תורם" לפי משמעותו בסעיף 68 לפקודת הנזיקין. כמו בכל רשלנות גם ברשלנות תורמת, תנאי ראשון הוא שמעשהו או מחדלו של המתרשל יהא בלתי-סביר לפי מבחן האדם הסביר.<ref>[[פקודת הנזיקין]], ראו ה"ש 3 לעיל, §35.</ref> פס"ד ועקנין, שיישם את מבחן האשם התורם העצמי מפס"ד שור, קבע שהאדם הסביר ייקבע לפי נסיבות המקרה. בפסק דין זה, פסק בית המשפט כי במקרה של נער אנו נבדוק את רמת האשם לפי הנער הסביר.<ref>ע"א 80/ 145 '''שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית, בית שמש''' פ"ד לז (1) 113, עמוד 148. (1982).</ref> לפיכך, גם קטין חייב לשמור על ביטחונו ואם אינו פועל כך הוא עשוי להיתפס באשם תורם.<ref>ע"א 90 /2061 '''אילנה מרצלי נ' מדינת ישראל, משרד החינוך והתרבות''' פ"ד מז (1) 802, עמוד 805 (1993).</ref> יש לקחת בחשבון בדין זה את העובדה, שאדם רך בשנים נעדר שיקול דעת בשל להערכתם של סיכונים. במקרים של לקויי דעת, הנטייה היא לדחות את המבחן האובייקטיבי על פני הסובייקטיבי.<ref>אנגלרד- דיני הנזיקין, ראו ה"ש 1 לעיל, עמ' 245.</ref>