שקמה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגית: חשד למילים בעייתיות |
||
שורה 17:
ב[[ישראל]] גדלים עצי השקמה בעיקר ב[[מישור החוף]] וב[[השפלה|שפלה]]. בעבר היה להם ערך כלכלי, [[עץ (חומר)|עצם]] שימש ל[[נגרות]] ו[[פרי]]ים נאכל. במשך השנים התמעטו מאוד עצי השקמה ברחבי הארץ אך עדיין ניתן למצוא עצים בני מאות שנים. ידועה במיוחד [[השקמה של אום חאלד]], כיום בתחום העיר [[נתניה]], וכן שקמים אחדות ב[[תל אביב]] וסביבתה. כיום נשמרים העצים העתיקים, ועצים חדשים ניטעים למטרת [[גן (נוי)|נוי]]. פיקוס השקמה הוא [[צמחים מוגנים בישראל|צמח מוגן]] בישראל.{{ערך טבע מוגן}}
השקמה הזונה פורחת כמעט כל השנה. [[פרח]]יה הם חד מיניים. ה[[תפרחת]], בצורת [[מורפולוגיה של הצמח - מונחים#פרי קיבוצי|פגה]] האופיינית למיני פיקוס נוספים כגון [[תאנה]], טובה למאכל אדם, אך נחותה בטעמה מתאנה וכיום היא חסרת ערך מסחרי. ב[[ארץ ישראל]], בניגוד למקומות אחרים, מבשילות פגות השקמה לפרי, אך אינן יכולות לייצר [[זרע (בוטניקה)|זרעים]] מכיוון שלא מצוי כאן מין [[צרעת הפיקוס]] המסוים ש[[האבקה|מאביק]] אותן. לכן [[רבייה|מרבים]] את השקמה באופן חלופי בעזרת [[ייחור]]ים - ענפים המפתחים שורשים ואפשר לנטוע אותם.
על פי פרופסור [[אבינעם דנין]], מהמחלקה לבוטניקה ב{{ה|אוניברסיטה העברית בירושלים}}, השקמים בארץ ישראל אינן עצי בר והן ניטעו בידי [[חקלאי]]ם שהביאו אותן למקומות החוליים.
| |||