תיבת סקינר – הבדלי גרסאות

בשלב ראשון תכנן סקינר את הדוושה כך שבלחיצה עליה לא יתרחש דבר. הוא נתן לחולדה להסתובב כרצונה בתוך התיבה ובדק באיזו תדירות החולדה לוחצת על הדוושה. בשלב השני, תכנן סקינר את התיבה כך שכאשר החולדה לחצה על הדוושה השתחרר מזון הישר למגש המזון. גם כאן בדק באיזו תדירות תלחץ החולדה על הדוושה. נמצא כי בשלב השני תדירות הלחיצות של הדוושה גדלה באופן ניכר. מכאן הסיק סקינר כי החולדה למדה לקשר בין פעולת הלחיצה על הדוושה לבין קבלת המזון. סקינר המשיך את הניסוי וחישמל את התיבה ב[[זרם חשמלי|זרם]] חלש, אך כואב. כל פעם שהחולדה לחצה על הדוושה הזרמים החשמליים חדלו, ובמהרה עלתה התדירות בה החולדה לחצה על הדוושה.

== התניה אופרנטית ==

בהתבסס על ניסוי זה, הגדיר סקינר את המונח "התניה אופרנטית": שינוי בתדירות התגובה בעקבות קבלת חיזוק לאחר ביצוע התגובה.

[[חיזוק]] הוא כל גירוי או אירוע שמגדיל את תדירות הופעת התגובה הרצויה. סקינר טען כי קיימים שני סוגים של חיזוקים: