ישראל עוזרי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוב
הסרת קישור פנימי לערך שלא הובהרה חשיבותו
שורה 8:
פעל במרץ להציל [[יתום|יתומים]] רבים מהתאסלמות (לפי החוק בתימן), דבר שהיה כרוך בסיכון נפשות. עסק רבות בגמילות חסדים. הוא בנה והקים מכיסו הפרטי [[תלמוד תורה]] ("מדרש" בלשון יהודי תימן) לילדי הקהילה, [[מקווה טהרה]] מרכזי, [[בית כנסת]] גדולה שבה ייסד שיעורי תורה קבועים בבקר ובערב לכל דורש. למצוינים שבתלמידיו פתח בביתו [[ישיבה]] ללימוד תלמוד בעיון. התפרנס בעיקר nמסחר בפולי [[קפה]], וכדרכם של חכמי תימן לא נהנה מתורתו.
 
הרב עוזרי נודע בחריפותו ובכוח הזיכרון שלו. אחד משומעי לקחו, הרב [[יחיא אלשיך]], מעיד שהרב עוזרי "היה בקי בכל חדרי תורה". שאלות רבות בהלכה ובעניינים שונים הופנו אליו מקהילות רבות. רבי [[יוסף נחום]], רבה של קהילת [[שגאדרה]] הסמוכה, כינה את הרב עוזרי "מורי ורבי". בין תלמידיו היו הרב אברהם קוצ'אעי, הרב [[אברהם חייבי]], הרב אברהם גברא (רבה של קהילת סאוד, ולימים רבה של שכונת "הדר יוסף" ב[[תל אביב]]), הרב יחיא והב, הרב שלום נהארי הלוי, הרב שלמה נהארי הלוי והרב אהרן שרעבי.
 
מסופר כי בסמוך לפטירתו קרא: "הריני פושט את צווארי כיצחק אבינו ע"ה כדי לכפר על עוון הדור". הוא קרא "[[שמע ישראל]]" ונפטר בבוקרו של יום רביעי [[כ"ג בניסן]] התש"ג ([[28 באפריל]] [[1943]]), בהיותו בן 42 שנה. מבלי לעלות ל[[ארץ ישראל]], לה ייחל בשיריו.