דמיון – הבדלי גרסאות

הדמיון מוביל ל[[חשיבה]] [[מדע]]ית משום שהוא מספק תשובות ומסייע ביצירת פתרונות ביניים במצבים בהם ה[[ידע]] וההבנה אינם מספיקים{{הערה|שם=פינתמשחק|1=[http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=475 קבלסון, א. (2005). התפתחות, למידה ומשחק בגיל הרך.] מאתר פסיכולוגיה עברית}}.

 

נמצאו מאפיינים דומים ב[[רשמת מוח חשמלית|רשמת המוח החשמלית]] של אנשים המדמיינים, מתבוננים או מבצעים תנועות.{{הערה|1=G. Pfurtschellera, C. Brunnera, A. Schlögla ו- F.H. Lopes da Silvab,{{כ}} [http://dx.doi.org/10.1016/j.neuroimage.2005.12.003 Mu rhythm (de)synchronization and EEG single-trial classification of different motor imagery tasks], באתר ScienceDirect (לקוח מ-NeuroImage כרך 31 גיליון 1, מה-15 במאי 2006, עמודים 153–159)}}{{הערה|1=Jaime A. Pineda,{{כ}} [http://dx.doi.org/10.1016/j.brainresrev.2005.04.005 The functional significance of mu rhythms: Translating “seeing” and “hearing” into “doing"]{{D}}, באתר ScienceDirect (לקוח מ-Brain Research Reviews כרך 50 גיליון 1, מה-1 בדצמבר 2005, עמודים 57–68)}} ממצאים אלה תומכים בסברה כי קיימת חפיפה מסוימת בין התהליכים המשמשים לתכנון פעולות, זיהוי פעולות והעלאתן בדמיון.