נעים זמירות ישראל – הבדלי גרסאות

'''נעים זמירות ישראל''' היא יצירתו של ה[[מלחין]] [[פאול בן חיים]], שנכתבה לפי הזמנתה של "קרן נטלי קוסביצקי", שה[[מנצח]] [[סרגיי קוסביצקי]] הקים לאחר מות אשתו הראשונה. קוסביצקי מת ביוני 1951 ואחת מתוכניותיו האחרונות הייתה הזמנת יצירה אצל בן חיים באמצעות הקרן, שקמה בשנת 1942 והזמינה יצירות חדשות רבות אצל מלחינים ברחבי העולם. המלחין והמנצח [[ליאונרד ברנשטיין]], תלמידו של קוסביצקי, הגה קיום פסטיבל מוזיקלי גדול ב[[ירושלים]] לציון מלאת 3000 שנה ל[[דוד המלך]]. לקראת פסטיבל זה הזמין יצירות אצל מלחינים [[יהודי]]ם, הן ב[[ישראל]] והן בארצות העולם, בהן ה[[אופרה]] "דוד" מאת [[דריוס מיו]].{{הערה|1=יהואש הירשברג, פאול בן חיים, חייו ויצירתו", עם עובד 1983, עמ' 187}}

מכתב רשמי מיום 26 בספטמבר 1952, שהגיע אל בן חיים מטעם קרן קוסביצקי, כלל את ההזמנה הנכבדה ביותביותר שזכה בה עד אז. התשלום שהוצע לו עמד על אלף דולר ומעבר למסירת כתב היד המקורי ל[[ספריית הקונגרס]] כדי לכלול אותו באוסף קוסביצקי, לא היו כל תנאים אחרים בהזמנה והובטחו כל זכויותיו של המלחין בה.{{הערה|1=הירשברג, עמ' 187}}

ד"ר [[פטר עמנואל גרדנוויץ|גרדנוויץ]] הציע לבן חיים, בהשראת רעיון של [[פרנק פלג]], לחבר "בידור מלכותי" בנוסח "הקונצרטים המלכותיים" של [[פרנסואה קופרן]] ולהקדישו למלך דוד. הצעתו כללה פרק ראשון ל[[צ'מבלו]], [[כלי נשיפה מעץ]] ומספר מועט של [[כלי קשת]] נמוכים. בראש פרק זה הציע לצייןלהציב פסוק עלךעל דוד המנגן ב[[כינור]] לפני [[שאול המלך]]. הפרק השני נועד לפי הצעה זו ל[[נבל]] וכליו[[כלי קשת]] עם ליווי חרישי של כלי נשיפה ברקע ויתקשר למחול התהילה של דוד ולמיכל הצופה בו מחלונה, וכפרק סיום הציע [[תזמורת]] מלאה עם הסולנים, לתאר את דוד המזמר פרקי [[תהילים]]. גרדנוויץ ראה ביצירה גם אפשרות ל[[בלט]]. ברנשטיין קיבל ברצון את כל ההצעות, פרט להסתייגות מן השם שהוצע ליצירה, כפי שכתב ביום 27 בנובמבר 1952.{{הערה|1=הירשברג, עמ' 188-187}}

היצירה הייתה מוכנה לאחר עשרה חודשים וכתב היד נשלח לקרן קוסביצקי בסוף ספטמבר 1953. לאכזבת בן חיים, נדחה הפסטיבל לשנת 1955 והוא פנה אל הקרן בבקשה להשמעה מוקדמת של היצירה מחוץ לישראל. הבקשה אושרה, אך בסופו של דבר לא התקיים הפסטיבל כלל ו"נעים זמירות ישראל" הושמעה לראשונה רק ה-1956, בנסיבות חגיגיות אחרות, שכן אותה עת ציינה [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]] עשרים שנה להיווסדה.{{הערה|1=הירשברג, עמ' 188}}

* הפרק הראשון, "'''דוד לפני שאול"''', כתוב לצ'מבלו ולהרכב כלי נשיפה מעץ וממתכת, ללא [[טרומבון|טרומבונים]] ו[[טובה]]. סגנון הכתיבה לצ'מבלו [[תקופת הבארוק|בארוקי]] במרקמו, בתבניות [[אוסטינטו]], אך בצורתו הוא דומה לפרק הראשון של הסימפוניה השנייה של בן חיים - [[צורת סונאטה|תצוגה ופיתוח ללא רפריזה]]. בפתח הפרק מופיע מבוא, שסדרת ה[[אקורד]]ים האטונאליים שלו חורגת מסגנונו של בן חיים ובאה להצביע על מצבו הנפשי המעורער של המלך שאול, שצלילי הצ'מבלו הבאים מיד לאחריה גוברים עליו. לאחר מבוא זה בנוי הפרק משני נושאים עיקריים, שהראשון בהם מורכב מחזרות על מוטיב קצר, השואב מן הנושא הריקודי מפרק הפתיחה של ה[[סוויטה]] "מחזות ישראל", אך שונה ממנו. הנושא השני משמר דמיון רתמי לראשון ומגיע לשיאו כאשר שני הנושאים מורכבים זה על גבי זה ב[[קונטרפונקט]], המחלק את ההרכב כולו לשתי קבוצות ומשקף קרבה לדגם ה[[גוסטב מאהלר|מאהלרי]], שניכר בסימפוניה הראשונה של בן חיים. פרק זה, שהעדר הרפריזה בו מונע סיום מלא ומספק, משקף את הקונפליקט שבו נמצא בן חיים, בין [[צורת סונאטה]] [[נאו-קלאסיציזם|נאו קלאסית]] ו[[התקופה הרומנטית במוזיקה|רומנטית]] לבין כתיבה נאו-בארוקית. קונפליקט זה מצא את פתרונו רק ב"מטמורפוזות על כוראל של באך" משנת 1968.{{הערה|1=הירשברג, עמ' 190-188}}