אקרוסטיכון במקרא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←קישורים חיצוניים: אם לא רוצים שהשם יהיה מוזכר |
אתה לא יכול לעשות דבר כזה, זאת הפרת זכויות יוצרים! |
||
שורה 7:
== האקרוסטיכון במזרח הקדום ==
[[אכדית|באכדית]] נמצאו שבעה אקרוסטיכונים היוצרים שמות או משפטים הנוגעים ליצירה או למחברה. האקרוסטיכון ה[[בבל]]י המוכר ביותר נמצא ביצירה "התיאודיציה הבבלית", המתוארכת ל-[[המאה ה-10 לפנה"ס|1000 לפנה"ס]] בקירוב וכתובה באכדית{{הערה| Soll, “Acrostic”, the Anchor Bible Dictionary.}}. בשיר 27 בתים, היוצרים אקרוסטיכון בו נזכרים שמו ותאריו של מחבר היצירה{{הערה| . יצירה זו יוצרת את המשפט: "אנוכי סגיל כינם אוביב הכוהן המשביע מברך אל ומלך". ראה שפרה וקליין, "בימים הרחוקים ההם", ע"מ 564-565.}}. ההבדל העיקרי בין האקרוסטיכונים הכתובים אכדית לאלו שבמקרא הוא שהם נושאים מסר מילולי בעל משמעות, ואילו מרבית האקרוסטיכונים במקרא בנויים על פי סדר ה[[אלפבית עברי|אלפבית העברי]] ואינם יוצרים מילים או משפטים{{הערה| Brug,
באוצר השירה [[אוגריתית|האוגריתית]] לא ידועים לנו אקרוסטיכונים של ממש, אולם ישנם טקסטים המכילים רצף של מספר שורות הפותחות כולן במילה או הברה זהה. כמה חוקרים ביקשו לראות בטקסטים אלה "קווזי-אקרוסטיכונים" (מעין אקרוסטיכונים) {{הערה| Watson, “Quasi – Acrostics in Uguritic Poetry”, UFT 12, pp. 445-447.}}.ואולם, במקרים אלה לא מתקבל צירוף בעל משמעות כלשהי, ולכן קשה לראות הקבלה כלשהי בין "קווזי אקרוסטיכונים" אלה לאקרוסטיכון המקראי{{הערה| Brug, p. 4.}}.
שורה 96:
חוקרים העלו כמה השערות לגבי תפקידו של האקרוסטיכון האלפביתי. אפשר שמטרתו של האקרוסטיכון דידקטית, והוא נועד לסייע לקורא המזמור לזכור את תוכנו כדי שיוכל לחזור עליו על פה. השערה זו עשויה להתאים למספר אקרוסטיכונים כגון אלה שבתהלים קי"א - קי"ב. ואולם במקרים אחרים, כדוגמת מזמור קי"ט או איכה ג', אין צורת האקרוסטיכון מקלה על זיכרון היצירה. על פי השערה אחרת, לאקרוסטיכון תפקיד ספרותי: הוא נועד להעניק תחושה של שלימות ליצירה, וליצור את הרושם שהנושא נדון עד תום{{הערה| מליץ, ע"מ 259.}}. מזמור קי"ט משמש דוגמה נאה להצעה זו. חוקרים אחדים שיערו כי מדובר בקישוט אומנותי משוכלל שנועד להקנות לשיר איכויות מיוחדות המבליטות את כשרונו הפואטי של מחבר השירה: אקרוסטיכון אלפביתי מהווה מסגרת מוגבלת ונוקשה, והיכולת לחבר יצירה מוצלחת במגבלות אלה נחשבת לביטוי של כשרון ספרותי מיוחד. עוד הוצע כי עיקר תרומתו של האקרוסטיכון ליצירה היא במישור הוויזואלי, שכן הוא יוצר אפקט ויזואלי הרמוני עבור קורא המעיין בה כשהיא בצורתה הכתובה {{הערה| Brug, p. 4.}}.
==קישורים חיצוניים==
* תוכן ערך זה נגזר מהמאמר [http://omernd.files.wordpress.com/2013/06/bibacrostics.pdf "אקרוסטיכון במקרא"], 26 ביוני 2013, 3.0{{כ}} [[CC-BY-SA]]<!--הכותב איננו מעוניין באזכור שמו-->
==הערות שוליים==
| |||