בג"ץ קעדאן – הבדלי גרסאות

עאדל ואימאן קעדאן היו תושבי [[באקה אל-גרבייה]] שחפצו להצטרף ל[[אגודה שיתופית|אגודה השיתופית]] [[קציר (יישוב)|קציר]], הסמוכה למקום מגוריהם, שיכלה להציע להם איכות חיים גבוהה שאינה זמינה ביישובם. לאחר שנדחתה בקשתם להתקבל ליישוב בשל היותם ערבים, פנו בני הזוג ל[[האגודה לזכויות האזרח|אגודה לזכויות האזרח]], ובאמצעות עורכי הדין [[נטע זיו]] ו[[דן יקיר]] מהאגודה פנו ל[[בית המשפט הגבוה לצדק]] בשנת [[1995]], שהחליט לדון בנושא בהרכב מורחב של חמישה שופטים. [[עוזי פוגלמן]] ייצג את המדינה, ו[[אמנון גולדנברג]] את [[הסוכנות היהודית]]. בעתירה התקיימו שלושה דיונים בין השנים [[1996]] ל- [[1998]].

שמונה חודשים לאחר מתן פסק הדין פנה קעדאן לבג"ץ בדרישה שפסק הדין יבוצע. בג"ץ הפנה את משפחת קעדאן לוועדת הקבלה של היישוב עם הוראה שעובדת היותם ערבים לא תשמש קריטריון ישיר או עקיף לסירוב{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/00/320/085/A04/00085320.a04.htm בשג"ץ 8532/00]}}. ועדת הקבלה של היישוב קציר השיבה את פניהם ריקם בנימוק של "חוסר התאמה". האגודה לזכויות האזרח פנתה שנית לבג"ץ בעניינם ובשנת 2004 הודיע המינהל שבעקבות גידול היישוב קציר כבר לא מופעלת בו ועדת קבלה ועל כן יוקצה למשפחת קעדאן מגרש ללא צורך בוועדת קבלה{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/03/600/080/L10/03080600.l10.htm בג"ץ 8060/03 - ט']}}. באוגוסט [[2007]], למעלה מעשר שנים לאחר שהחלו במאבקם, קיבלו בני הזוג קעדאן את האישור לבנות את ביתם ביישוב קציר.