|
ב[[ישראל]], '''דמי ביטוח לאומי''' הם תשלום חובה על כל אדםתושב בישראל,ישראל המקנהמגיל זכות18 ועד ל[[ביטוחגיל לאומיפרישה]]. כן חייבים בדמי הביטוח [[עובדים זרים בישראל]] ומעסיקיהם של נערים עובדים. תשלום דמי הביטוח מקנה זכות וקבלתלקבלת [[קצבה|קצבאות]] ותשלומים שונים מ[[המוסד לביטוח לאומי]]., לתשלומיבהתאם הביטוחלכללים הלאומי מצורף גםהקבועים ב[[מסחוק בריאותהביטוח הלאומי]]. הנגבהבמקביל לדמי ביטוח לאומי בידיגובה המוסד לביטוח לאומי, ומקנהגם זכות[[דמי ביטוח בריאות]], במסגרת ל[[ביטוח רפואיבריאות ממלכתי]].
במוסד לביטוח לאומי פועלים ענפי ביטוח אחדים (אמהוּת, זקנה ושאירים, נפגעי עבודה ועוד. לכל ענף נקבעים דמי ביטוח משלו, ודמי הביטוח שאדם חייב בהם נקבעים לפי הענפים שהחוק קובע שהוא מבוטח בהם. תשלום דמי הביטוח הינוהוא [[תשלוםמס דיפרנציאליפרוגרסיבי|דיפרנציאליפרוגרסיבי]], ותלויבהתאם בעיקרלהכנסת בגובההמבוטח. ההכנסה,דמי הביטוח מושפעים גם ומעמדוממעמדו של העובדהמבוטח ([[עצמאי]], [[שכיר]], בעל הכנסה שלא מעבודה ועוד) ומקבוצת הגיל שלו. למרות ההתייחסות לתשלום כאל [[ביטוח]], למעשה מרבית הענפים בביטוח הלאומי בישראל הינםהם [[גרעון|גרעוניים]], ומגיעים לאיזון תקציבי רק באמצעות [[תשלומי העברה|העברה תקציבית]] ממדינת ישראל.
דמי הביטוח חלים בעיקר על הכנסה מעבודה, אךולעתים לאגם על באופן ישיר על הכנסות שלא מעבודה (כדוגמת [[מס זכיות|זכיות]], [[מס ירושה|ירושה]], [[מס חבורת|חברות]], [[מס דיבידנדים|דיבידנדים]] ועוד). עם זאת, חלה חובת תשלום דמי ביטוח לאומי על הכנסותהכנסה שלא מעבודה.
==חייבי הביטוח==
על פי ה[[חוק הביטוח הלאומי|חוק הישראלי]], כל אזרחתושב ישראלי חייב להיות מבוטח בכל הענפים, בעוד [[עובדים זרים בישראל|אזרח זר המועסק בישראל]] חייב להיות מבוטחמבוטחים ב־3 ענפים: נפגעי עבודה, פשיטותפשיטת רגל ואמהות.
פטור מלא מתשלום דמי ביטוח לאומי קיים רקניתן ל[[עקרת בית]] ([[אשה]] [[נישואים|נשואה]] [[עקרתהעובדת בית]]רק במשק ביתה), ולבעלי הכנסות עד לכ־5% מהשכר הממוצע (כ־440 ש"ח בחודש) שהינםשהם [[עולה חדש]], [[עציר]] או [[אסיר]]. פטור נוסף הינוהוא לבני 18 העתידים להתגייס במהלך השנה ל[[צה"ל]], או ל[[שירות לאומי]] עד גיל 21. מלבד הפטור לעקרת בית, כל הפטורים מוגבלים לכ־12 חודשים. פטור נוסף הינו לתלמידי מוסד על תיכוני (עד כיתה י"ב) שהינםשהם מעל גיל 18, תלמידי [[מכינה קדם צבאית]] ומתנדבי [[שנת שירות]] העתידים להתגייס לצה"ל או לשרת בשירות לאומי עד גיל 21 (גם פטורים אלו מותנים בהעדרבהיעדר הכנסה).
רק עובדים [[שכיר]]ים זכאים לביטוח [[אבטלה]] , וביטוח זכויות עובדים בעת פשיטת רגל של המעסיק ובעת פירוק תאגיד, בעוד עובדים [[עצמאי]]ם אינם זכאים לביטוח זה. לעובדים שכירים ישנו גם יתרון של אי־פגיעה בזכויות במידה והמעסיק לא שילם את כל חלק המעסיק בדמידמי הביטוח הלאומי של עובדיו, בעוד זכויותיהם של עובדים עצמאיים יפגעו עקב אי־תשלום. ▼הזכאות לחלק מענפי הביטוח תלוייה במגדר (כדוגמת מעמד 'עקרת בית' ותשלום בעת [[שמירת הריון]] הניתן רק לאישה), ובמעמד המשפחתי (רק אשה [[נישואים|נשואה]] או [[ידוע בציבור|ידועה בציבור]] שאינה עובדת, זכאית למעמד של 'עקרת בית').
תעריפישיעורי דמי הביטוח הינםהם אחידים לכל המבוטחים, ואינם כוללים [[פרמיה|פרמיות]] יחודיות עבור קבוצות שהינם בסיכוי גבוה לזכאות לקצבה, כדוגמת תשלום גבוה יותר לעובדים בסביבה בה ישנו שיעור גדול יותר של [[תאונת עבודה|תאונות עבודה]], או תשלום יתר לנשים (עבור ביטוח במקרה של [[שמירת הריון]]). עם זאת, שיעור דמי הביטוח בו מחוייבים עצמאיים גדול משיעור דמי הביטוח בו מחוייבים שכירים במדרגת התשלום הראשונה, וקטן ממנו במדרגה השניה. ▼▲רק עובדים [[שכיר]]ים זכאים לביטוח [[אבטלה]], וביטוח זכויות עובדים בעת פשיטת רגל של המעסיק ובעת פירוק תאגיד, בעוד עובדים [[עצמאי]]ם אינם זכאים לביטוח זה. לעובדים שכירים ישנו גם יתרון של אי־פגיעה בזכויות במידה והמעסיק לא שילם את כל חלק המעסיק בדמי הביטוח הלאומי של עובדיו, בעוד זכויותיהם של עובדים עצמאיים יפגעו עקב אי־תשלום.
▲תעריפי הביטוח הינם אחידים לכל המבוטחים, ואינם כוללים [[פרמיה|פרמיות]] יחודיות עבור קבוצות שהינם בסיכוי גבוה לזכאות לקצבה, כדוגמת תשלום גבוה יותר לעובדים בסביבה בה ישנו שיעור גדול יותר של [[תאונת עבודה|תאונות עבודה]], או תשלום יתר לנשים (עבור ביטוח במקרה של [[שמירת הריון]]). עם זאת, שיעור דמי הביטוח בו מחוייבים עצמאיים גדול משיעור דמי הביטוח בו מחוייבים שכירים במדרגת התשלום הראשונה, וקטן ממנו במדרגה השניה.
==תעריפי הביטוח==
חישוב דמי הביטוח הלאומי הינווביטוח בריאות הם לפי מעמד המבוטח (עצמאי, שכיר, אינו עובד) וגילו (לפני [[גיל הפרישה]], ולאחריה), ובהתבסס על 2 מדרגות הכנסה (עד 60% מ[[השכר הממוצע]], ומעליה), שלכל אחת מהם שיעורי תשלום שונים (התעריפים מעודכנים לראשית [[2013]], ורלוונטים לעובדים מגיל 18 ועד גיל הפרישה)
*[[שכיר]] - שיעור מופחת - '''6.95%''' (חלק המעסיק - 3.45%), שיעור מלא - '''18.5%''' (חלק המעסיק - 6.5%). שיעור זה מחושב מהשכר [[ברוטו]] החודשי של השכיר.
**[[עובד משק בית]] - '''7.25%''' (חלק המעסיק - 5.25%).
*[[עצמאי]] - שיעור מופחת - '''9.82%''', שיעור מלא - '''16.23%'''. שיעור זה מחושב מה[[שומה]]מההכנסה החייבת השנתית, לאחר ניכוי [[הוצאה מוכרת|הוצאות מוכרות]].
*בעל [[הכנסה שלא מעבודה]] - שיעור מופחת '''9.61%''', שיעור מלא - '''12%'''.
בעוד חישוב דמי הביטוח לשכיר הינוהוא תמיד באחוזים (גם בהכנסה זעומה), לעצמאי ישנו סף מינימום לתשלום דמי ביטוח לאומי, העומד על '''217''' ש"ח (על פי חישוב 25% מהשכר הממוצע).
ישנה תקרה לדמי ביטוח לאומי, העומדת על הכנסה של 42,435 ש"ח לחודש. בעלי הכנסות חודשיות בשיעורגבוהות גבוה יותר,יות משלמים דמי ביטוח לפי התקרה, ואינם משלמים דמי ביטוח על חלק ההכנסה שמעל התקרה.
אזרחים ישראליים שאינם עובדים כלל והינםוהם בעלי הכנסות של עד 5% מהשכר הממוצע, מחוייביםמחויבים בתשלום מינימום של דמי ביטוח לאומי:
*לא עובד - '''162''' ש"ח.
*[[תלמיד ישיבה]] ו[[סטודנט]] - '''121''' ש"ח.
חיילים ב[[שירות סדיר]], ב[[שירות ללא תשלום]] ומתנדבי [[שירות לאומי]] חייבים בדמי ביטוח לאומי, המשולם במלואו על ידי מדינת ישראל ואגודת ההתנדבות (מרבית החיילים מקבלים שירות רפואי מ[[חיל הרפואה|מערך הרפואה הצבאית]], ועל כן אין משולםמשולמים בעבורם מסדמי ביטוח בריאות). דמי הביטוח הלאומי של [[אסיר]]ים המוחזקים מעל שנה משולםמשולמים גם הואהם על ידי מדינת ישראל. אסירים עד לתקופת זמן של שנה חייבים בתשלום דמי ביטוח לאומי במידה ויש להם הכנסה (יותר מ־5% מהשכר הממוצע), ופטורים במידה והכנסתם קטנה יותר.
תושב ישראליישראל מחוייבחייב בדמי ביטוח לאומי גם כאשר הוא שוהה בחו"ל. ישראלי ה[[מהגר]] למדינה זרה רשאי להפסיק את תשלום דמי הביטוח במקביל להפסקת הביטוח. במידה וישוב לישראל, ידרש לתקופת אכשרה לחידוש זכאותו לביטוח בריאות, או לתשלום סכום קצוב.
חוב בדמי הביטוח הלאומי יגרום לחיוב [[ריבית]] ו[[הצמדה למדד|הצמדה]] בנוסף לקרן, לפי משך הזמן המצטבר של החוב. חובות בדמי הביטוח מקוזזים מקצבאות ותשלומים שונים המועברים באמצעות המוסד לביטוח לאומי. חוב ממושך בדמי הביטוח עשוי לגרור פגיעה בזכויות של המבוטח. עם זאת, זכויותיו של שכיר אינם נפגעות עקב אי־תשלום חלקדמי הביטוח המשולם על ידי המעסיק.
==קישורים חיצוניים==
| 