|
===לימודי מוגבלות בישראל===
בארץבישראל לימודיבשנת מוגבלות2013 אינםעדיין עומדיםלא בפניקיימת עצמםתוכנית לימודים בתחום של לימודי מוגבלות כחוגבאף אומוסד תחוםהשכלה לימודגבוהה. העובדה כי בישראל, שלא כמו בעולםביתר העולם, מקומם של לימודי המוגבלות כמעט ונפקד, משקפת את מקומם השולי והמודר של אנשים עם מוגבלות בארץ. עיסוקבשנת בתחום2009 ניתן למצואהוקמה במכון ללימודיון מוגבלותליר אליןבירושלים ביתקבוצה נועםשעסקה שמטרתובתחום מחקר,בה הפצתחברו ידעאנשי ופיתוחאקדמיה תכניותואקטיביסטים למידהעם מתקדמותובלי בלימודימוגבלויות מוגבלות.על האגודהמנת הסוציולוגיתלקדם הישראליתאת בשיתוףהתחום. עםכחלק אליןמפעילות ביתהקבוצה נועםהתקיים מפעיליםבדצמבר קהילה2010 מקצועית,הכנס ההפועלתהראשון להעמקתבלימודי ההיכרותמוגבלות שלבישראל אנשיתחת האקדמיההכותרת מתחומים"חשיבה שוניםמחודשת עםעל תחוםמוגבלות לימודי/ המוגבלותנכות: המדינה, פיתוחהקהילה המחקרוהפרט. וההקשרבמהלך המקומי2014 מתעתדת הקבוצה לפרסם אסופת מאמרים מתורגמים בלימודי מוגבלות.
במסגרת מגמת שיקום בביה"ס לע"ס באוניברסיטת בר-אילן קיים קורס בלימודי מוגבלות.
גם [http://www.alin-beitnoam.org.il/ds-institute.htm המכון ללימודי מוגבלות - אלין בית נועם] שם לו למטרה לעסוק במחקר, הפצת ידע ופיתוח תכניות למידה מתקדמות בלימודי מוגבלות. האגודה הסוציולוגית הישראלית בשיתוף עם אלין בית נועם מפעילים קהילה מקצועית, ההפועלת להעמקת ההיכרות של אנשי האקדמיה מתחומים שונים עם תחום לימודי המוגבלות, פיתוח המחקר וההקשר המקומי.
במסגרת התואר השני בעבודה סוציאלית שיקומית באוניברסיטת בר-אילן התקיים קורס בלימודי מוגבלות בשנת הלימודים 2012- 2013.ערך זה וערכים נוספים בתחום לימודי המוגבלות נכתבו כמטלת הסיום של הקורס כחלק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%91%D7%A8_%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%9F_-_%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%AA_-_%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94 ממיזם הכתיבה בוויקיפדיה כמטלה אקדמית].
==ביקורת==
הטענה המרכזית כלפי לימודי המוגבלות היא כי [[המודל החברתי]], שבבסיסשעומד המקצועבבסיסם התאים לשנות ה- 70' של המאה הקודמת, אז פותח , אך אינו מתאים עוד לימינו ויש מקום לפתחו. אוליבר (2004) מתמודד עם מספר טענות ביקורת כלפי מודל החברתי. המבקרים טוענים כי המודל החברתי אינו נותן מקום למציאות של החיים עם לקות. עוד נטען כי המודל מתעלם ממרכיב הכאב הכרוך בחיים עם לקות. אוליבר במאמרו טוען כי המודל נוסח וצמח מתוך חוויות חייהם של אנשים עם לקות. טענה נוספת היא כי המוגבלות נוצרת מתוך תפיסות ואמונות חברתיות על אחרות ומיהו "האחר" ואינה מבוססת על מגבלות וחסמים אישיים או חברתיים.
אוליבר (2004) במאמרו מתמודד עם מספר טענות ביקורת כלפי מודל החברתי. המבקרים טוענים כי המודל החברתי אינו נותן מקום למציאות של החיים עם לקות. עוד נטען כי המודל מתעלם ממרכיב הכאב הכרוך בחיים עם לקות. אוליבר במאמרו טוען כי המודל נוסח וצמח מתוך חוויות חייהם של אנשים עם לקות. טענה נוספת היא כי המוגבלות נוצרת מתוך תפיסות ואמונות חברתיות על אחרות ומיהו "האחר" ואינה מבוססת על מגבלות וחסמים אישיים או חברתיים.
עוד נטען כלפי המודל החברתי כי אינו שלם ואינו יכול להוות [[תאוריה]] של מוגבלות. אוליבר (2004) עונה למבקרים כי מעולם המודל לא התיימר להיות תאוריה. אוליבר רואה במודל החברתי כלי שיש ליישמו בפרקטיקה והוא נותן במאמרו דוגמאות כיצד ניתן לעשות זאת. זאת היא גם הביקורת שלו עצמו על לימודי המוגבלות- כי הם אינם נותנים דגש מספק על תרגום מעשי של המודל החברתי.
| 