מושבת רואנוק – הבדלי גרסאות

המושבה ברואנוק הייתה לניסיון הרחב והעקבי ביותר להקים יישוב קבע אנגלי באמריקה במאה השש-עשרה. תקשורת לקויה עם האוכלוסייה הילידית, ארגון קלוקל שנסמך בעיקר על משאביו ומרצו של ראלי, תנאים גאוגרפיים ירודים ותזמון גרוע היו כולם גורמים שהביאו לכישלון היוזמה. עד מותה של אליזבת ב-1603 לא נערך מבצע בסדר גודל דומה, אך עם זאת חסידי ההתיישבות לא פסקו מלדבר בשבח הרעיון. בתחילה רבים ראו במושבה אנגלית באמריקה כמעין נספח לפעילות ה[[פריבטיר|פריבטרים]], אם כי אט אט החלה תפיסה זו להשתנות. באופן הדרגתי הציפייה למצוא [[מתכת יקרה|מתכות יקרות]] נעשתה לרק אחת מני סיבות רבות שהפכו את רעיון הקולוניזיציה באמריקה לאטרקטיבי בעיני בעלי העניין האנגליים. הסחר האטלנטי הלך והפך מגוון יותר ובמקביל המודעות כלפי העושר שצברו הפורטוגלים והספרדים במטעים באמריקה הלכה וגברה. לבעלי העניין האנגליים התחיל להתבהר כי לא רק מתכות ואבנים יקרות מניבות עושר, וכי סוכר, כותנה, קקאו, קפה טבק פרוות ואפילו דגים יכולים להוות סחורות בעלות ערך רב. שילוב מוסד חברת המניות המשותפת, שהתפתח במחצית המאה הקודמת, עם המאמץ הקולוניאלי של תחילת המאה השבע-עשרה, כפי שהתבטא בהקמת חברות פלימות' ולונדון, עזר להתגבר על מגבלות כלכליות וארגוניות רבות שעמדו בפני ראלי וחבריו. מכירת אחזקות אפשרה לרתום את משאביהם של עשרות משקיעים ובכך להקטין את הסיכון של המשקיע הבודד ולהגביר את איתנות ההשקעה. {{הערה|Richard Middleton and Anne Lombard, ''Colonial America: A History to 1763'', Cambridge (MA), 2011, pp. 45-47.}}