שארם א-שייח' – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 39:
בימי השלטון הישראלי כללה שארם א-שייח' רצועת החוף מ[[מיצרי טיראן|ראס נצרני]] בצפון עד [[ראס מוחמד]] בדרום. במקום הוקמו בסיסי צה"ל אחדים: [[שדה אופיר]] בסיס [[חיל האוויר הישראלי]] (כנף 29) ששימש גם כ[[שדה תעופה]] אזרחי, בסיס [[חיל הים הישראלי]] שכלל יחידה של [[שייטת 13]], וכן יישוב בשם [[אופירה]]. על אחיזת צה"ל במקום אמר שר הביטחון, [[משה דיין]], "טוב שארם א-שייח' בלי שלום מאשר שלום בלי שארם א-שייח'".
ב[[מלחמת יום הכיפורים]] נמנה אזור שארם א-שייח' עם הראשונים שהותקפו על ידי המצרים. מיד עם פרוץ המלחמה (יום שבת, [[6 באוקטובר]], בשעה 2 בצהריים) נערך ב[[זירת שארם א-שייח' במלחמת יום הכיפורים|זירת שארם א-שייח']] במקום [[קרב האוויר הראשון במלחמת יום הכיפורים]]. בהמשך אותו יום הותקפה [[יב"א 528]] שב[[הר צפרא]], ונעשה ניסיון מצרי לכיבוש החוף בשארם א-שייח'.
[[מבצע יונתן]] לחילוץ בני הערובה שנחטפו לאנטבה החל ב-[[3 ביולי]] [[1976]] עם המראתם משארם א-שייח' של ארבעה מטוסי [[C-130|הרקולס]] של [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]] שהובילו את כוח החילוץ ונועדו להוביל חזרה את החטופים.
| |||