מרחב שלמה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
נוסף לינק לדף על יחידת בקרה אוירית 528 |
|||
שורה 21:
בשנות השלטון הישראלי הוקמו באזור מספר יישובים אזרחיים: [[אופירה]], [[נואיבה|נביעות]], [[די זהב]] ו[[שלהבת (יישוב)|שלהבת]] והוא היווה יעד תיירותי מבוקש לישראלים. אם בתיירות חופים לאורך [[מפרץ אילת]] ואם בטיולים לאזור ההר הגבוה שם גם הוקם [[בית ספר שדה]] ליד [[מנזר סנטה קתרינה]]. בסמוך לשארם א-שייח הוקם בסיס של [[חיל הים הישראלי]] ששימש את זירת ים סוף של החיל, ובסיס "אופיר" של [[חיל האוויר הישראלי]]. כן הופעלו שדות תעופה בא-טור ובסנטה קתרינה, אשר שימשו את הצבא ואת הטיסות הפנים ארציות, לצורכי תיור.
ב-[[6 באוקטובר]] [[1973]], יומה הראשון של [[מלחמת יום הכיפורים]], נערך בשמי מרחב שלמה [[קרב האוויר הראשון במלחמת יום הכיפורים]], שבו השתתפו שני מטוסי [[F-4 פנטום]] ("קורנס") של [[חיל האוויר הישראלי]], שהיו בכוננות [[יירוט]], ומולם עשרים ושמונה מטוסי [[מיג-17]] ו[[מיג-21]] [[חיל האוויר המצרי|מצריים]]<ref>[[אליעזר כהן|אליעזר (צ'יטה) כהן]], [[צבי לביא]], '''השמים אינם הגבול''' סיפורו של חיל-האוויר הישראלי, ספרית מעריב, 1990, בתרשים הקרב בעמ' 455, סעיף 6:"מרדף אחר מיג 21 בגובה נמוך מעל הים" </ref> (שבע רביעיות) - שתקפו מטרות במרחב שלמה. בסיומו של הקרב, שנמשך כשש דקות, הופלו שבעה מטוסי מיג והשאר נמלטו, ואילו מטוסי הפנטום נחתו בשלום. שעות אחדות לאחר הקרב תקף [[מפציץ]] מצרי את [[יב"א_528|יחידת הבקרה 528]], הסמוכה לשדה אופיר, השמיד את מתקניה וגרם לחמישה הרוגים.
ב-[[9 באוקטובר]] [[1973]] הופרד אזור מרחב שלמה מ[[פיקוד הדרום]] והפך לפיקוד עצמאי, בפיקודו של האלוף [[ישעיהו גביש]]. הפיקוד עסק בבלימת נסיונו של [[הצבא המצרי]] להתקדם לכיוון [[ראס סודר]], ובמרדף אחר שלושה גדודי [[קומנדו]] מצריים שהונחתו בתחומו.
| |||