התפתחות – הבדלי גרסאות

מי שהתחיל לפתח רעיון שיכול להצביע על 'הכוח' או המניע העומד ביסוד כל התהליכים ההתפתחותיים, הוא הפיזיולוג הצרפתי [[קלוד ברנאר]] (1813-1878). בזמנו הוא היה מוכר וידוע מאוד ונחשב למי שהניח את יסודות המחקר הפיזיולוגי המודרני. ברנארד טבע את מושג 'הסביבה הפנימית' ((milieu interior, שמתאר את האורגניזם כ'מערך מיוחד של גורמים פיזיקו-כימיים שבו – ובו בלבד – מקוימות הפונקציות של המכניזמים החלקיים, ושהוא יציב במידה מרובה בפני השפעתם של גורמי חוץ ואינו משתנה מחמת שינוייהם {{הערה|Bernard, C. (1999), Experimental Medicine, Transaction Publishers, New Brunswic, P. 59.}}. במילים אחרות, האורגניזם הוא מערכת, המורכבת מכמה וכמה תת-מערכות, שפעולתן ההדדית מווסתת ושומרת על קביעות [[הסביבה הפנימית]] מפני שינויים שמקורם מחוצה לו: לחץ-הדם, רמת הטמפרטורה של הגוף, ריכוז נתון של סוכר בדם ועוד משתנים רבים אחרים, מווסתים ונשמרים בטווח קבוע, על-מנת שהאורגניזם בכללו יוכל להמשיך ולהתקיים בתנאי-סביבה משתנים. המונח עצמו - 'סביבה פנימית' - לא נקלט ואת התופעה שאותה הוא מתאר נהוג לכנות, בעקבות העבודה של ואלטר קאנון, 'המאוסטאזיסהומאוסטאזה'. ברנארד ייחס ל'סביבה הפנימית' תכונה נוספת, שאינה נכללת בדיונים הנוגעים להומיאוסטאזיס: הוא טען ש'בכל יצור חי יש סוג של כוח פנימי המנהל את בטויי החיים באופן שהוא יותר ויותר בלתי-תלוי בהשפעות קוסמיות כלליות. אי-תלות זאת היא פרופורציונית לגובה המיקום בסקאלה של האורגאניזמים' (עמ' 59). משמעות פסקה זו ברורה: הכוח הדוחף את הקו ההתפתחותי באבולוציה הוא חתירת לאוטונומיה מרבית ביחס לסביבה. מנקודת-מוצא שונה לגמרי מזו של דרווין, מגיע ברנארד למסקנה דומה לזו של הראשון: התהליך האבולוציוני הוא פרוגרסיבי, אלא שהכוח הדוחף לפרוגרסיביות הוא שאיפה לאי-תלות או אוטונומיה (ולא הסתגלות, כמו אצל דרווין).

אין כיום מחקר שיטתי, הבוחן את רעיון ה'סביבה הפנימית' והדחף שלה להשיג לעצמה יותר דרגות חופש. לכן קשה להעריך, עד כמה תובנה זו יכולה לעמוד בבסיס ההסבר לתהליכים התפתחותיים מתחומים שונים. עם זאת נראה שהמאמץ להשיג יותר אוטונומיה, פחות תלות ויותר חופש פעולה ביחס לסביבה נראה נכון ותואם את האינטואיציות העמוקות ביותר שלנו. זהו מניע הפועל בכל ישות פוליטית-מדינית, עסק כלכלי, רעיון אידאולוגי-חברתי, חזון אמוני-דתי ועוד. נדרשים מחקרים מקיפים ושיטתיים כדי להעמיק, לבסס או לשלול את האינטואיציה הראשונית.